המתלוננת האחרונה נגד אלון קסטיאל: ''הסיוט עדיין לא מאחוריי''

במלאת כמעט שנה לפיצוץ פרשת אלון קסטיאל, מספרת שרי גולן, אחת המתלוננות, כיצד אולצה לוותר על סודיות הטיפול הפסיכולוגי שלה ומעבירה מסר מהדהד: ''נפגעת תקיפה מינית עוברת דרך ייסורים''

יסמין לוי

13/11/2017


שתי השאלות המרכזיות שנשאלות נשים שאוזרות אומץ ומדברות על תקיפה או הטרדה מינית שהן עברו הן: "למה נזכרתן עכשיו?" ו"למה לא התלוננת?" שני פוסטים שעלו בפייסבוק ביממה האחרונה, נותנים לנו הצצה נדירה למה שקורה אחרי שאשה מגישה תלונה ומאיר בזרקור את הקשיים העצומים שמתלוננות נאלצות להתמודד איתם בדרכן לקבל צדק.

הסטטוס הראשון הוא זה של שרי גולן, אחת המתלוננות נגד יזם הנדל"ן אלון קסטיאל, אשר נותרה האחרונה שתלונתה עדיין נמצאת בהליך משפטי. לדבריה של גולן, התהליך בו היא מצויה מייסר, כואב ומשפיל במיוחד.

''אז קודם כל - אתם יודעים שעצם זה שאני כותבת על זה פה אני מסכנת את עצמי? כן, עורך הדין של קסטיאל שלא ראה שנעשו עלי עשרות כתבות בלי קשר לנושא החליט לטעון בבית משפט שאני עושה הכל לטובת פרסום ותשומת לב. אז לא, תודה, אני מקבלת מספיק תשומת לב מההצלחות המקצועיות שלי ומהאישיות הכריזמטית שלי".  גולן הוסיפה ש"כרגע אני נמצאת בשלב במשפט שבניגוד לרצוני הפסיכולוגית שלי צריכה להעביר את כל סיכומי הטיפול האישי והפרטי שלי למשטרה, לפרקליטות וכן גם לעורך דין של מי שאנס אותי וכן, כן, גם לעיניו של מי שאנס אותי. זאת אומרת שכל הפרטיות שלי מופרת בשם הצדק והמשפט", כתבה בפוסט. "ולכן שאלות נוראיות כמו 'למה הן נזכרו רק עכשיו' זה כי עכשיו אולי הן מסוגלת להתמודד עם רבע מהקושי שיש בדרך המייסרת הזו".

גולן, נחשפה לפני כשנה וסיפרה לערוץ 10 כיצד הותקפה מינית על ידי קסטיאל, במהלכו של ערב בילוי עם חברה וידיד נוסף במועדון שהיה בבעלותו. "הוא אמר לי 'בואי נלך, יש לי מין חדר אחורי שכזה, יש לי דברים טובים יותר לשתות שם'. פתאום אני נכנסת ומבינה שאנחנו במחסן ואז הוא בא לנשק אותי. אמרתי לו שאני לא בעניין ושזה לא יקרה בינינו". גולן הוסיפה כי קסטיאל תפס אותה, הצמיד אותה עם יד אחת וביד השנייה הוא "עשה את מה שעשה בכוח", כדבריה. "ניסיתי להשתחרר, ניסיתי להגיד 'לא' אבל זה לא עזר. הוא לשנייה עזב אותי אז רצתי החוצה", סיפרה. גולן אומרת שמאז האירוע, היא מרגישה כאילו היא נמצאת במחסן: "אני כל הזמן רואה על גבי איזה ארגזים הוא הצמיד אותי לקיר. את נמחקת, את לא בן אדם".

כבר ב-2016 שיתפה גולן את הקושי של נשים שחוו אלימות מינית לגשת ולהתלונן. "לאף אחת, חוץ מהמתלוננות, אין מושג מה זה דורש מאיתנו לעשות היום בשביל ללכת למשטרה ולחזור על האירוע הזה במשך שלוש שעות ולפרט כל צעד וכל פרט, ומה זה אומר לשבת ולהתראיין כשיש לי חיים, כשיש לי ילדים, כשהדבר האחרון שאני רוצה להתעסק בו זה באיזה חולה רוח מלפני תשע שנים", סיכמה גולן את עדותה הקשה.

גולשים רבים הביעו תמיכה רבה בגולן וביניהן, האמנית מיכל הימן שפרסמה בפייסבוק שלה פוסט מפורט בנושא שבו סיפרה על קשייה של גולן ועד החדירה הקשה לפרטיותה. "פרקליטות תל אביב חייבה את שרי גולן והפסיכולגית שלה, להעביר לידיה את כל סיכומי הטיפולים שלה של כל השנים שהן היו ביחד. נאמר לה, שאם לא תחתום על ויתור על סודיות, תוצא מהתביעה כנגד אלון קסטיאל. אם שרי הייתה ממשיכה להתנגד והיא התנגדה כמה שיכלה, יחד עם הפסיכולוגית שלה, הייתה מתבטלת תלונתה... בשביל כולנו, שרי ויתרה על הסודיות! והיא הסכימה כיוון שהבינה שהיא היחידה שנותרה, ובלעדיה אין תביעה".

גם אשת התקשורת קרן נויבך התייחסה לנושא והעלתה סטטוס ובו הדגישה את חשיבות קמפיין metoo# שמזכיר לנשים שעברו תקיפות מיניות שהן לא לבד. "למה הן לא סיפרו לפני כן? כי הן פחדו. פחדו מהתגובה. מהבושה. למרות שאין להם שום דבר להתבייש בו, אלא רק לתוקף", כתבה נויבך. "הן פחדו מהזלזול ומההקטנה שנשים חוו פעם אחר פעם כשסיפרו על מה שעברו. הן פחדו מחוסר האמון. מחוסר הרצון להאמין".

נויבך מברכת על השינוי שנוצר בשיח לאחרונה. "חלק מהשינוי העצום שאנחנו נמצאות ונמצאים בו עכשיו צריך להיות הקשב, ההאזנה, הקבלה, ההבנה. תנו לנו לדבר, להשמיע את מה שלא דיברנו עליו שנים. תפסיקו להיות שיפוטיים ולהגיד לנשים אחרות מה לעשות עם הפגיעה שלהן. אל תשוו בין פגיעה לפגיעה, הן לא באות זו על חשבון זו. תקשיבו, פשוט תקשיבו. ותנסו להבין. כדי שנשים וגברים יוכלו להחלים מהפצע והחברה כולה תהיה בריאה יותר".