defying gravity - הבלוג של fainy

רצח בעצימת עיניים

בישראל נרצחות כ-20 נשים בשנה, אחת כל 17 יום בממוצע. ולפעמים זה יקרה פעמיים בשבוע; כמו השבוע שרק נגמר. לא מדובר במקרי טירוף בודדים, זו מגיפה

fainy

03/04/2017


AdelKalman0304_sec

זוהי קריאת חירום, ואולי צעקה שצריכה להשמע מקצה העולם ועד סופו.

סיהאם אזבארקה בת 29 ואדל קלמן בת 34 נרצחו בשבוע שעבר רק בגלל שהן נשים.

אחת היתה פעילה מוכרת לזכויות נשים בחברה הערבית. והשניה- היתה אשה שהתגרשה מגבר שהפחיד אותה, לפני ואחרי הגירושים ממנו.

שתי נשים- עולמות מלאים שלא ימשיכו להתקיים. ילדים שלא יוולדו להן וחלומות שלא יתגשמו בגלל אכזריות וטירוף של גברים. שיודעים בדיוק מתי וכלפי מי להפנות את האלימות הזו.

אני קוראת בעיני רוחי את התגובות של רבים מכם: "טירוף- חוצה מגדרים" "יש גם נשים רוצחות" "ואל תכלילי..."

כלכם צודקים וכולכם עוורים. אולי מתוך הגנה עצמית  והדחקה ממשיכים להתעלם מהתופעה האיומה הזו של אלימות כלפי נשים. שפעמים רבות מדי מסתיימת בנטילת חיים.

נתונים סטטסטיים של השנים האחרונות מעלים את העובדה המזעזעת הבאה:
בישראל נרצחות כ-20 נשים בשנה, אחת כל 17 יום בממוצע. ולפעמים זה יקרה פעמיים בשבוע; כמו השבוע שרק נגמר.

כל זמן שתמשיכו לקרוא לזה מקרי טירוף בודדים, כל עוד אף אחד לא  ירים את המבט מהמקרה הפרטני ויבחן בצורה רחבה איך מתפשטת התופעה המדאיגה הזו.באיזו הצדקה נעשים המעשים הקיצוניים האלה, והאם אין מקום לעשיה משמעותית ביותר למניעה כולנו חוטאים בדבר. דם הנרצחות על ידי בעליהן, בעליהן לשעבר,קרובי משפחתן וכל שאר האנשים שהחליטו שבגלל שאשה זה "רכוש", "כלי השטן" או פשוט יצור חלש יותר שאפשר לפגוע בו, הדם הזה הוא על ידינו כחברה. פני אותן נשים צועקות אלינו בשם כל הנשים האחרות שעדין בחיים. ומי יודע היכן יהיו עוד 17 יום... אולי עוד שם יתווסף לסטטסיקה הזו. (אבל בגלל שהרוצח יוגדר כ"לא שפוי" זה יהיה בסדר להמשיך להתעלם...)

אני לא מנסה להיות מאוזנת, ולא להשמיע קול שימצא חן בעיני כולם. אלוקים עדי שבמוחי במחשבתי ובחיוג המהיר של הנייד שלי נמצאים טלפונים של נשים רבות מדי- שמפחדות פחד מוות, שהוכו באלימות, שקבלו איומים על חייהן, על חיי ילדיהן, שמפחדות מהנקמה, שהלכו לעבודה עם פנסים בשני העיניים- וספרו שנפלו בדרך, שננשכו במקומות שאף אחד לא רואה, שהושארו מדממות ונעולות בבית, ללא טלפון או אפשרות לצאת החוצה, ואחת נמצאת גם במעצר באוקראינה אחרי שהופללה על עסקת סמים כנקמה על גירושיה.אלו רק טעימות, ורק מבאשר תלכי.

בכל שם שמתפרסם אני מוצאת את עצמי מתפללת שזו לא תהיה מישהי שאני מכירה,מישהי שפנתה לסיוע, ולא היו לנו מספיק כלים או מספיק מקומות להפנות לעזרה משמעותית יותר- כי אין מענה.

ואתם שישנים טוב בלילות, תתעוררו, כי  האלימות נגד נשים שמביאה בסופו של דבר גם למעשים קטלנים הרבה יותר קרובה ממה שאתם חושבים. בכל המגזרים.

בתמונה- אדל קלמן ז"ל- הקרבן האחרון לשבוע שעבר.
ובעוד אני מעלה את הדברים בבלוג, התעדכנתי בעוד אשה שנרצחה בכפר ראמה. פרטי המקרה  עדין לא ידועים. אבל לא אופתע את ימצא דמיון. כשהעליתי את הפוסט ברשת החברתית- קבלתי תגובות שהבדילו בין תרבויות שונות, ואמרו שיש תרבויות ששם "זה מקובל" ואנחנו לא יכולים לסייע.  סולידריות בין נשים צריכה לחצות תרבויות.  רצח הוא הקצה הקיצון של אלימות כלפי נשים. אבל  אלימות פיזית, מינית, מילולית, כלכלית ורוחנית קיימת  בכל החברות בישראל.  אני קוראת לכולנו לפעול יחד  - כי רק כך,בחיבור ובהזדהות עם  האחרות , נוכל לשנות מציאות עגומה כל כך.