יום רביעי הארור בקוצ'ינטה

ביום רביעי האחרון בכל חודש הן פותחות את המעטפה, סופרות את הכסף שעבדו כל כך קשה עבורו ומתמלאות ייאוש כשהן מבינות כמה מעט נשאר וכמה הרבה נלקח מהן

ד''ר דידי מימון-קהן

24/07/2017


נשות קוצ'ינטה (צילום: מירי דוידוביץ)

מאז מהראשון במאי 2017, יום רביעי האחרון בחודש הפך ליום נורא בקוצ'ינטה, קולקטיב נשים אפריקאיות. זהו "יום התשלום" לנשים העובדות בקולקטיב, והחל מכניסתו של "חוק הפיקדון" החדש והאכזר לפני כשלושה חודשים ושגורלו יוכרע ביום רביעי הקרוב בבג''ץ (על החוק ארחיב בהמשך), היום הזה הוא יום קשה, המלווה בדמעות ובחרדה גדולה. אני מתבוננת בהן פותחות את המעטפה, סופרות את שטרות הכסף שעבדו כול כך קשה עבורו, סורגות בידיים זריזות סלים, הולכות לאירועי מכירה, סוחבות על הגב שקי סלים כבדים, ובמבט הייאוש שנופל על פניהן, כשהן מבינות כמה מעט יש במעטפה וכמה הרבה נלקח מהן.

קוצ'ינטה (שפרושו לסרוג בטיגרינית) הוקמה כדי לספק למבקשות מקלט אפריקאיות העצמה פסיכולוגית, חברתית וכלכלית. ב-2011 גויסתי על ידי האו''ם כדי לספק עזרה פסיכולוגית לנשים הלומות טראומה, שניצלו ממחנות העינויים בסיני בדרכן לישראל. נכנסתי למקלט הנשים בדרום תל אביב, בידי רשימת שמות של נשים ורציתי לקבוע איתן פגישות, אבל מהר מאוד הבנתי שעלי לשנות גישה, שכן הנשים היו במצב הישרדותי, חלקן בהריון, חלקן אימהות לילדים, חסרות כול, ושהמושג "לדבר עם זר על הבעיות שלך", כלומר טיפול פסיכולוגי, זר להן תרבותית. הבנתי שעלי קודם כל ליצר להן מסגרת שתספק להן תעסוקה יחד עם טיפול תראפויטי.

בירי ולינה, נשות קוצ'ינטה (צילום: מירי דוידוביץ)

כך הגעתי אל הסלים, מלאכת יד שהייתה מוכרת לנשים ומעוגנת בתרבות האפריקאית. בנוסף לסריגת הסלים, ניתנת לנשים בקוצ'ינטה תמיכה פסיכולוגית על ידי ועל ידי הנזירה האריתראית עזיזה, אחות במקצועה, אשר הצטרפה לפרויקט וכיום מנהלת אתו במשותף איתי. בתחילת הדרך היו לנו 5 נשים, וכיום מעל 90 נשים חברות בקולקטיב. נשים אלה הן המוחלשות ביות בחברה הישראלית, אין להן גישה לזכויות חברתיות, סוציאליות או לביטוח בריאות. רבות מהנשים שלנו ומילדיהן סובלים ממחלות כרוניות ומוגבלויות, ובלי עזרת קוצ'ינטה, שעוזרת להן להתפרנס בכבוד, הן תהיינה חסרות בית.

נשות הקולקטיב מגיעות מידי שבוע לחלל העבודה שלנו בשדרות הר ציון, שגם משמש עבורן כמרכז קהילתי. הן נפגשות, מבשלות, אוכלות יחד, ומשתפות זו את זו באתגרי החיים בעודן סורגות סלים ושטיחים יפים ומוקפדים. מלאכת הסריגה כשלעצמה היא תרפויטית, כמו גם המפגש של הנשים. זהו פרויקט ייחודי בעולם, ככול שידוע לנו, בכך שהוא מספק תמיכה פסיכו חברתית יחד עם הכנסה.

בירי, אבדיט וג'גאיה, נשות קוצ'ינטה (צילום: מירי דוידוביץ)

כיום בנוסף לסריגת הסלים אנו גם מארחות אירועים בסטודיו שלנו, הנשים מבשלות ארוחות אריתראיות מסורתיות וטעימות, עורכות טקסי קפה, ומלמדות לסרוג סריגת קרושה (סריגה במסרגה אחת). כך נוצרים יחסים, שיתופי פעולה ושיחות בין האורחים לנשים. עבורן המפגש עם אנשים בגובה העיניים, שמקשיבים, מתעניינים ומחמיאים להן על עבודתן היפה, הוא מעצים ומחזק.

עד כניסתו של חוק הפיקדון, ולמרות קשיים כלכליים עצומים, הצליחו קו'צינטה ורוב הנשים החברות בה "להחזיק את ראשן מעל המים", אבל אז המציא משרד הפנים את "חוק הפיקדון" שלפיו מפרישים מבקשי מקלט 20% משכרם לפיקדון אותו יקבלו עם יציאתם מהארץ, כמו גם 16% מהמשכורות שיגבו מהמעסיק (במקרה זה קוצ'ינטה) עבור פנסיה. זה נראה כניסיון ציני של ממשלת ישראל שחתומה על אמנת פליטים ולכן אינה יכולה לסלק את האנשים מהארץ, לנסות ולהמריץ אנשים לעזוב, במסווה של "דאגה" לעתידם הכלכלי. הרי מבקשי המקלט אינם יכולים לעזוב, אין להם לאן ללכת, אם יחזרו צפויה להן סכנת מוות וכליאה.

אשוק (צילום: מירי דוידוביץ)

תארו לעצמכם שאתם אם חד-הורית, כמו רבות מנשות קוצ'ינטה, שמשתכרת 4,500 ש"ח בחודש ועליכם לתת 900 ש"ח (20%), אתם נשארים עם 3,600 ש"ח שאמורים להספיק כדי לשלם דמי שכירות (2,500 ש"ח לחור של חדר שינה אחד שורץ עכברים בדרום תל אביב), 800 ₪ למעונות יום. תעשו את המתמטיקה כמה נשאר לכם לחיות.

מאז כניסתו של חוק הפיקדון ב-1 באי 2017 קוצ'ינטה נמצאת בסכנת סגירה ומתקשה לעמוד בתשלומים השוטפים, בנוסף עצרנו את קניית הבדים שמהן הנשים סורגות את הסלים, מה שכמובן משפיע על הנשים שהכנסתן החודשית ירדה מאוד.

אבדיט (צילום: מירי דוידוביץ)

כרגע, עינינו נשואות בתקווה ל26 ביולי, לדיון הראשון בבג'ץ לעתירה נגד החוק. את העתירה שהגישו מספר ארגוני זכויות אדם באמצעות עורכי הדין אלעד כהנא וענת בן דור מהחוג לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב ומקו לעובד.

אתם יכולים לתמוך בנשים שלנו בקוצ'ינטה על ידי קניית סלים, על ידי הרשמה לשיעור קרושה, הזמנת אירוע לכם או לחברה בה אתם עובדים, לפתוח את ביתכם למכירה ביתית וכן על ידי תרומה. אנא מצאו אותנו בפייסבוק או באתר קוצ'ינטה

ד"ר דידי מימון-קהן (צילום: מירי דוידוביץ)

הכותבת היא מייסדת שותפה ומנהלת קוצ'ינטה - קולקטיב נשים אפריקאיות