rachelhas – רחל הזנפלד משנה את כללי המשחק - הבלוג של רחל הזנפלד

מי שלא חולמת בגדול תחיה בקטן?

האם התקלקל לי מנגנון החלומות?

רחל הזנפלד

19/09/2013


הכותרת היא פרפרזה על משפט שכתב בלשון זכר העיתונאי המוכשר דרור פויר בגלובס, בלי סימן שאלה. זה משפט שבהחלט העלה בי מחשבות האם אני חולמת מספיק בגדול, האם אני לא מגבילה את עצמי מראש לחלומות הניתנים להגשמה, מי קובע/ת את גבולות הגיזרה. כמות הכשלונות שחווינו ואולי דווקא הפחד מפניהם הוא שמונע מאיתנו לחלום באמת בגדול, לשאוף למעלה ולנסות לממש את היכולות והרצונות שלנו.

בספרה של שריל סנברג מפייסבוק, היא מדברת על הויתור מראש של נשים על קריירה, בשל התוכניות להקים משפחה בעתיד, קשה שלא להתרשם מהשאפתנות האינסופית שלה, ואין ספק שזו נדרשת בעולם כיום, כדי להגיע לתפקידי ניהול משמעותים.  היא מונה את העובדה הנ"ל ועוד הרבה עובדות אחרות, שכולן ידועות כמעט לכולנו, אם פשוט נחשוב עליהן לרגע, אשר גורמות לכך שמעטות הנשים הנמצאות בעמדות כוח בשלל התחומים, אולי מלבד זו של האמהות. למרות, שאין ספק שכאשר את לא זו שמביאה את המאה, האם את באמת בעלת הדעה? אפילו אם את זו שמגדלת ומחנכת את ילדיך?. אז אם בחרת במשפחה, האם ויתרת על חלומות בתחומים אחרים?

האם המחסור בכסף, גורם לנו להפסיק לחלום? האם העובדה שעד לגיל מסוים לא הצלחנו לצבור כמות מסוימת של כסף שתספיק למימוש חלום,החלום פשוט נמחק ואיתו גם היכולת לחלום בגדול?האם הפחד מלאבד את מה שכבר זכינו לנו, משתק את מנגנון החלומות?

בפוסט הזה אין אף תשובה, רק שאלות, אם יש לכם תשובות אנא שתפו.