לליב - הבלוג של לליב

מה את יודעת

המלצה על ספרה החדש של מעין רוגל, "מה את יודעת". ספר שלא מניחים מהיד עד שלא מסיימים. באחריות.

לליב

04/07/2019


אז יצא שהספר הזה הגיע אליי קצת במקרה (במקרה טוב....) או שלא. לצערי הייתי חולה בבית והיה לי הרבה זמן לקרוא. אף ספר לא ממש התחבר לי ליד, ומצאתי את עצמי קוראת 20 עמודים ועוד 10 ועוברת ספר אחד אחרי השני, עד שהגעתי לזה. קראתי אותו בפחות מיום.

ma_master(1)

 

על מה הספר?

עדי, גיבורת הספר הזה, חושבת שהנה זה קרה גם לה והיא אכן בסופו של דבר קיבלה בדיוק את כל מה שהיא יכולה הייתה לחלום עליו בחיים האלו...חיים חדשים, עם בעל אוהב ורציני (ומיושב, כנראה) , בבית חדש ומרוחק מכל מה שהיא הכירה, אבל קרוב לחברים שלו שהם ממש סוג של קהילה חמה ותומכת. הכל טוב וחדש ובעיקר שונה מאוד מהדרך בה גדלה.

אבל אז יום אחד, או לילה אחד, פתאום הכל משתנה כשרז - אחד מאותם חברים-טובים אלו, פתאום נעלם לבלי שוב. רז הוא לא רק חבר ושכן אלא ממש מייסד של הקהילה בתוכה עברה עדי לחיות עם בעלה.

עם התפחתותה של התעלומה והתרחבותם של החיפושים, נכנסת עדי לעולם ה"סדנאות". אותן סדנאות למודעות-עצמית שאני די בטוחה שרבים מכם ניסיתם. עדי נשאבת לעולם הזה, ספק מביטה עליו מבחוץ, ולחקירה שמתרחשת. היא מחליטה להתחיל ולחקור גם בעצמה. כדי לגלות את כל מה שהיא מצאה תצטרכו לקרוא את הספר.

אהבתי אותו מאוד מאחר והוא סוחף, לא קלישאתי ובעיקר לא מפסיק להפתיע עד הסוף ממש. אה כן, וגם אני רוצה סבתא כזו....

איך זה מתחיל?

הוא עמד במטבח המוחשך והגשם הלם בחלונות, בקירות, בגג. עננים השיבו אל העולם את אורם של פנסי הרחוב, צבעו הכול בכתום עדין. הוא הכין קפה בשעה שאינה הולמת קפה ושתה אותו בעמידה, מביט מבעד לחלון. בד הטרנינג השחור, המהוה, ליטף את גופו ברכות, ניחם כחיבוק.

הנה, ככה הכול מתחיל, חשב, כשאדם עומד ריק. לא עוד מורה, לא עוד תלמיד, לא עוד נוכח, לא עוד בעולם, ולא נותר לו דבר מלבד להיות. זו ההתחלה, קפה באישון לילה ואחריו הדלת הנפתחת, וטיפות הגשם על הגוף וההליכה תחת האור הכתום שעוטף את הכול, הלאה, אל הנקודה שבה נגמר היישוב ומתחיל הפרא. (...)