mp4dorit - הבלוג של דורית הלפרין

להרגיש כמו מידלטון: כשהריון מרגיש כמו מחלה

מה שיש לי לומר יושב לי על הלב כבר כמעט שש שנים. נדיר שיש לי הזדמנות לשוחח עליו, "לפתוח" אותו, כי נראה שאף פעם אין זמן מתאים. כמו הרבה נשים אחרות, גם אני סובלת מהקאות יתר בהריון. ולא, לא מדובר בהקאות בוקר, או צהריים או ערב, אלא על כל שעות היממה. למחלה ההריונית שלי קוראים […]

דורית הלפרין

08/09/2014


מה שיש לי לומר יושב לי על הלב כבר כמעט שש שנים. נדיר שיש לי הזדמנות לשוחח עליו, "לפתוח" אותו, כי נראה שאף פעם אין זמן מתאים. כמו הרבה נשים אחרות, גם אני סובלת מהקאות יתר בהריון. ולא, לא מדובר בהקאות בוקר, או צהריים או ערב, אלא על כל שעות היממה. למחלה ההריונית שלי קוראים היפראמזיס, הקאות יתר. עכשיו כשקייט מידלטון שוב בהריון, מאושפזת, ועלתה לכותרות בזכות הקאות היתר, אני מוצאת לנכון לפרוק את ההרגשה מאחורי הריון בריא, שגורם לאישה להרגיש (ולהיות) חולה.

קייט ואני לא מכירות, הסבירות שהיא אי פעם תשמע עליי, או תתחיל לקרוא בלוגים בעברית קלושה מכדי שארשה לעצמי לשתוק הפעם. כי אי שם, בישראל, שוכבת רצוצה אישה בהריון, ואין מי שיבין אותה. גם כשאני גיליתי שאני בהריון ניסיתי ללכת נגד הזרם (של ההקאות, אלא מה?), כי ידעתי שהריון הוא לא מחלה. אפילו אם יש שלישייה בדרך... מה שלא ידעתי, זה כמה אני טועה.

את ההפנמה שאני בהריון גיליתי אחרי יום עבודה, בטיול רגלי פשוט שתמיד רצנו בו יחד עם הכלב שלנו. באותו יום פשוט לא "סחבתי". הרגשת הכבדות והעייפות המשיכו להרגשה לא טובה, בחילות והקאות בעיקר בבוקר ובשעות הערב, שהתגברו, והתגברו והתגברו. בשיא, הקאתי 24/7, יותר מ- 30 פעמים. מי סופר? כשמקיאים כל כך הרבה זה הופך להיות סוג של ספורט, אז סופרים. כל יום שעבר הפראמין עזר פחות. הטיפים לבחילות שמצאתי באינטרנט, ובעצות האמהות- לאכול טוסטים, לאכול הרבה ארוחות קטנות, לשתות לימונדה (טעות!!!), קולה (טעות יותר גדולה) ומה לא.... בחיי שניסיתי הכל. אפילו העירוי פראמין במוקד כבר פשוט לא עזר.

אין טעם לשפוך על הבלוג את כל סיפור ההריון- התמצית היא שירדתי 12ק"ג (20% ממשקל גופי) בשלושה שבועות בהריון; לא יכולתי לקום מהמיטה לא משנה כמה ניסיתי; על כמה ישנתי, לא יודעת אם לומר שישנתי, חייתי על סף עילפון כל אותה תקופה... על איך לא יכולתי אפילו לשבת זקוף, לאכול, לשתות... על האשפוזים החוזרים, העירויים שנראה שאין להם סוף, ההבטחות של הרופאים שכל שבוע הוא האחרון, גם כשכבר היה ברור גם להם שההקאות לא הולכות לשום מקום. על למה החלטתי שאני רוצה הריון נוסף כדי לחוות הריון נורמלי, ואיך בסוף ההיפראמזיס חזר על עצמו ביתר שאת גם עם עוברית אחת.... כל אלה לא רלוונטיים כמעט. כי הקושי האמיתי בהקאות יתר, הוא אנשים.

אם הייתי מקבלת עוד יום הריון על כל פעם ששמעתי כמה חשוב לאכול בהריון, כי אני אוכלת בשביל ארבעה (שלושה מהם בגודל גרעין של תפוח, כן?), הייתי סוחבת את ההריון שלישייה עד שבוע 43. אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי שאני לא שותה כי לא אכפת לי מההריון, היינו גרים בוילה בגלי התכלת בהרצליה פיתוח, ואם היו אוספים את כמות הדמעות ששפכתי בכל פעם שאמרו לי כל אחד מהמשפטים האלה, ים המלח היה מלא. הדבר היחיד שהייתי צריכה והיה חסר לי הוא הבנה.

מבינים? הקושי הכי גדול בלהיות חולה בהריון, והקאות יתר היא מחלה לכל דבר, שלא מבינים אותך. שאומרים לך את כל מה שעדיף שלא ייאמר, למרות שגם בראשי הוא חלף מפעם לפעם פעם- אומרים לך בסופו של דבר שלא אכפת לך מההריון, כשהכי אכפת לך בעולם. והכי גרוע? שמי שעברה את זה בעצמה ויכולה להבין אותך, רוצה לספר לך מה עבר עליה בזמנו- כי לה אף אחד לא הקשיב, ובה אף אחד לא תמך, אז אולי עכשיו את תוכלי לתת לה כתף לבכות עליה? הרי את מבינה עכשיו מה שהיא עברה אז... הלקח שלי מהחוויה הוא שאם אני שומעת סיפור הריון דומה לשלי אני שותקת, מקשיבה. למה? ככה. כי כשאדם אומלל לא משתיקים ואומרים לו שלך היה יותר גרוע.

אז הבלוג שלי בא לתמוך בכל הריונית שחווה עכשיו את מה שעברתי אז ומכאן ברשות הקוראים, אעבור לפנייה אישית לכל אחת מהן.

חשוב לי קודם כל להגיד לך שמה שאת מרגישה זה בסדר. מותר לך להרגיש רע עם זה שאת מרגישה כל כך רע, בגלל הריון שכל כך רצית. זה לא סותר, ואת תאהבי את הילד/ים שלך לא פחות, אפילו יותר.

הסיבה השנייה היא כדי לכתוב לך מה באמת עזר לי, הקל ולו במעט, כדי שאולי משהו מהרשימה יקל גם עלייך. "ואלה שמות":-
1. שתיית מיצים טבעיים. עדיפות למיץ תפוחים. סליחה על הגועל, אבל כשהוא יוצא חזרה הוא הכי סביר.
2. קרחונים ממיץ תפוחים טבעי. תכיני לבד בבית או תני למישהו להכין לך. כי קרטיבים רגילים לא באמת עוזרים עם כל החומרים שמכניסים לתוכם.
3. דיאטת פחמימות. הסיבה לבחילות היא מחסור בסוכר, פחמימות הן סוכרים- תאכלו אותם. ביסים קטנים זה גם טוב.
4. עירוי. עירוי.עירוי. התייבשות גורמת להחמרת הבחילות וההקאות, וגם לצירים מוקדמים. עדיף לקבל עירוי כשאת עוד מאוששת חלקית, מאשר כשאת בהכרה חלקית. כך גם ההשפעה של העירוי יותר טובה.
5. תרופות ותוספים, כמובן שרק לאחר התייעצות ובמרשם רופא:
* פראמין (לרוב לא עוזר בהקאות יתר, כן בבחילות קשות שמשתקות לא פחות).
* זופרן. יש גם בכדורים. יש לו תופעות לוואי.
* עירוי קיטריל. לי נתנו אותו רק בבית החולים, אבל הוא היה היחיד שאין לי תופעות לוואי אליו, ועזר ליומיים- שלושה כל פעם.
* שילוב של דוקסילמין, ויטמין בי6 ואשלגן- נחשבים "תוספי תזונה".

תדעי, שבכל מקרה, עובר ממשיך להתפתח בצורה תקינה כל עוד סביבת הרחם תתמוך בהריון. תקפידי לעשות מה שאת צריכה כדי להרגיש חיה, או חצי חיה, וברגע שתתחילי להרגיש טוב יותר, דברים יתבהרו.

הכי חשוב לי לומר לך שאם אין לך מישהו בסביבה הקרובה שמבין אותך- אני מבינה. יש לך כתובת. זוהי הזמנה פתוחה לשלוח אליי מכתב, סיפור, משפט נאצה... אני לא אענה. רק אקרא, אחבק מרחוק ואבין. זה מה שבאמת חסר לך.

רק בריאות,
דורית.
אמא לארבעה
יועצת שינה, מתמחה בתאומים ושלישיות.
0526-204221