איך המגע מציל את חייהם של פגים?

אחד מכל ארבע עשר הריונות יסתיים בלידת פג. כיצד תורם המגע לחיזוק הפג בחודשי חייו הראשונים ואיזה הכשרה עוברים ההורים לפגים כדי להציל את חיי התינוקות שלהם? בכתבה

רעות חוצה

01/03/2017


הריון, זאת עובדה, נמשך תשעה חודשים שהם כ-40 שבועות. בזמן הזה העובר הופך אט אט לתינוק בשל שיוכל להתמודד עם השהייה מחוץ לרחם. העובר הנמצא ברחם אימו הוא מוגן על פי רוב מכאב, תחושות לא נעימות ויכול להמשיך לגדול ולהתפתח בקצב. אבל לידה שתסתיים לפני השבוע ה-37 היא לידה מוקדמת, ותינוק שייוולד בלידה כזאת יהיה פג. “תינוק שנולד טרם זמנו הוא תינוק שמערכות הגוף שלו אינם בשלות, ובכלל זה המוח והוא מופרד מהוריו, מרחם אימו, טרם זמנו”. מסבירה ד”ר איריס מורג, מומחית לרפואת ילדים, ופגים ומנהלת מרפאת פגים במשקל נמוך בבית החולים שיבא תל השומר.

משבוע 24 ומעלה מחייב החוק בישראל להחיות ולטפל בכל תינוק שנולד טרם זמנו ולעשות הכל על מנת להציל את חייו. על פי משרד הבריאות כ-10% מהתינוקות הנולדים מדי שנה טופלו ביחידות לטיפול נמרץ יילודים בבתי החולים בארץ, לאחר שנולדו בלידה מוקדמת. מערכות הגוף של הפגים אינן בשלות. הם פגיעים וחשופים לתחלואות שונות לאורך האשפוז וגם לאחריו. ככל שהפג נולד בשלב מוקדם יותר של ההריון הוא פגיע יותר ומשך האשפוז בפגייה יהיה ארוך יותר.

תינוק שנולד טרם זמנו מופרד מהוריו, מרחם אימו, טרם זמנו (צילום: Shutterstock)

בפגייה מטפלים גם בהורים

בשני העשורים האחרונים זינק מספר לידות הפגים הצעירים מאד (שבועות 22-26 ) בארץ ובעולם, בעיקר בשל העלייה בטיפולי הפוריות והריונות מרובי עוברים. בעקבות זאת, המחקר ואופן הטיפול בפגים השתנו לבלי הכר ועדיין ממשיכים להשתנות. בראש ובראשונה השתנה הטיפול בנשים הרות הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת, מתוך ההבנה שהרחם הוא המקום הטוב ביותר לעובר תהייה עדיפות להמשיך את ההריון עד כמה שניתן, בנוסף “נשים הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת יקבלו היום תרופות שיאיצו את הבשלת המערכות של העובר כגון סטרואידים וכן במרבית המחלקות גם מגנזיום אשר מחקרים הראו שהוא עשוי להפחית תחלואות נוירולוגיות שונות”.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו כי כאב ומגע מתפרשים אצל פגים כמעט באופן זהה ומובילים לעוררות של מערכת העצבים, לפגים צעירים קשה להם להבדיל ביניהם. לכן גם אם ההליך שמבצעים אינו כואב בהכרח, הוא עלול להוביל את התינוק לסטרס, ועל כן חשוב ללמוד כיצד לגעת. “פגים נחשפים מיום הראשון לטיפולים ולחוויות שהם לא אמורים להיחשף אליהם בגיל כל כך צעיר. החוויות האלה משפיעות על התפתחות המוח והן (במיוחד אם מדובר בחוויות של כאב וסטרס) עלולות לפגוע ולהשפיע על התינוק גם בעתיד, בכל התחומים, פיזית, קוגנטיבית ורגשית”, מפרטת ד”ר מורג ומוסיפה, ” סביבת הפג הנמצא באולם גדול והומה הורים רופאים ואנשי צוות אחרים עלולה להיות מלאת גירויים שאינם מותאמים לבשלותו כגון עודף רעש, אור, פגיעה בשינה והעדר מחזוריות לאורך היום עקב טיפולים שונים ומרובים שכן הם עוברים בדיקות רבותבכל יום, אנשים שונים נוגעים בהם, וכמובן הניתוק הפיזי מההוריםוזאת בעוצמה גבוהה יותר בפגים הצעירים מאד ובשבועות הראשונים לחייהם. מכאן מגיעה הגישה הנהוגה היום בפגיות רבות הנקראת גישה התפתחותית אוהדת וכוללת את ההכרה בהיות הפג תינוק רגיש ובעל צרכים יחודיים אשר על מנת להובילו לגדילה והתפתחות אופטימליים – הצוותים המטפלים וכמובן גם גם ההורים צריכים להיות רגישים וקשובים למצוקותיו. הצוותים וההורים לומדים לזהות את איתותי ילדם: לזהות מתי התינוק לא רגוע מתי הסביבה מייצרת עומס גירויים וכיצד ניתן לעזור לו . צריך להבין שבעוד התינוק במועד יבכה כשנמצא במצוקה, הפג הצעיר יעווה פניו, ימתח ידיו ורגליו, יפשק אצבעותיו ויראה מגוון של התנהגויות דהיינו איתותים עדינים אשר ללא הדרכה והבנה של הצוותים המטפלים וההורים עלולים לא להראות או להתפרש לא נכונה. ההורים מודרכים על דרכים ופעולות פשוטות המובילות בקלות לנינוחות ורגיעה מו לקרב לו את הידיים לפנים כמו ברחם, לשנות מנח גופו, לכרבל אותו באינקובטור, להחשיך את סביבתו, לדבר אליו וכדומה, כדי להבטיח שהמגע וכל הליך שהוא עובר, יהיה כמה שיותר נעים ונסבל”. וכמו אצל מבוגרים לכל פג העדפות משלו.

לא רק הפגים עצמם גם ההורים חווים משבר וזקוקים תטיפול (צילום: Shutterstock)

מטרת העל של כל פגייה היא להצליח להציל את חייהם שכל כמה שיותר פגים ולהביא אותם למצב שבו הם יכולים להשתחרר לביתם ולחיות חיים טובים ובריאים עם כמה שפחות סיבוכים הנובעים מהפגות. אולם כיום מקובל להרחיב את ההגדרה, לא רק הפג יוצא מבית החולים אלא גם הוריו, שעברו ביחד איתו חוויה קשה ומטלטלת שעלולה להימשך אפילו חודשים. הורים רבים גם חווים משבר, הם מנותקים מהתינוק שלהם, מוגבלים ביכולת שלהם לטפל בו, לא פעם הם יחושו חוסר ביטחון וחשש לטפל בתינוק הזעיר, לגעת בו ולהחזיק אותו, “הצוות הרופאי בפגייה מונחה להדריך את ההורים ולעזור להם לזהות את האיתותים של התינוק מהיום הראשון. המטרה היא לא רק לשחרר מהפגייה תינוק, אלא גם הורים שבטוחים בעצמם ובהורות שלהם, ותינוק נינוח שיודע שהוא יקבל מענה לצרכים שלו”.

במהלך האשפוז בפגייה נוכחות ההורים היא חשובה ואפילו קריטית למצבו ולשיפור במצבו של הפג, מחקרים מראים כי נוכחות ההורים ובעיקר מגע הכולל גם עור לעור בין התינוק לאם או לאב הנקראת גם שיטת הקנגורו מובילה לירידה בצריכת חמצן, עליה מהירה יותר במשקל, מפחיתה תחושת כאב, עליה בכמות חלב אם ויכולה לתרום אפילו לקיצור משך האישפוז. “כשהתינוק הפג שוהה במגע עור לעור עם ההורים ניתן לראות לא פעם שמדדי הדופק משתפרים, שיש עלייה בחמצן בדם ומדדים נוספים שמראים שהמגע הזה מיטיב עמו”.

לידה מוקדמת וטיפול בפג הם אתגר אבל כיום, בזכות הטיפול המתעדכן, המחקרים המתקדמים והגישה החדשנית פגים רבים מצליחים לעבור את התקופה הקשה בהצלחה, לשרוד ולזכות בחיים טובים ולתפקוד רגיל ככל הילדים, “היום כ-85% מהפגים במשקל נמוך שורדים, אבל צריך לסייג ולהגיד שלרוב יש הבדל בהשלכות לטווח הרחוק בין פג שנולד במשקל 1.5 ק”ג לבין פג במשקל 700 גרם”. ההורים, שעד לא מזמן מודרו מהטיפול בתינוק זוכים ואף נדרשים להיות מעורבים בטיפול בו בכל עת, “הורים צריכים לזכור שהם הדובר של התינוק שלהם מול הצוות הרופאי ובכלל”. אולם הדבר הכי חשוב הוא שמרגע לידתו של הפג נוכחותכם לידו חשובה ויכולה לתרום לשיפור מצבו ובוודאי עם מגע מותאם מרגיעה אותו, “הריח שלכם, הקול שלכם, המגע, הם תמיד יתקשרו אצל הפג כדבר חיובי, הרי במצב תקין הוא היה כעת ברחם אימו נהנה מקרבה אנושית מתמדת. הנוכחות שלכם והמעורבות שלכם בטיפול יכולה לעזור לו לעבור את התקופה הזו בכמה שפחות סטרס”.