סיפורי הדרור - הבלוג של עידית דרור

לונדון מחכה לי

זו הייתה שנה מתישה , כל מה שיכול היה להשתבש השתבש , וכל דבר שנגעתי בו נהרס התקלקל נעלם. פשוט סיוט . לכן לשבת כאן ממושב  34E   בטיסת בריטיש איירוייס היה פשוט תענוג צרוף  . קולו של הקברניט ממיס לי את הברכיים כאשר הוא מסביר לי מתי אגיע למחוז חפצי .כאילו דיבר רק אלי . […]

עידית דרור

10/11/2014


זו הייתה שנה מתישה , כל מה שיכול היה להשתבש השתבש , וכל דבר שנגעתי בו נהרס התקלקל נעלם. פשוט סיוט . לכן לשבת כאן ממושב  34E   בטיסת בריטיש איירוייס היה פשוט תענוג צרוף  . קולו של הקברניט ממיס לי את הברכיים כאשר הוא מסביר לי מתי אגיע למחוז חפצי .כאילו דיבר רק אלי . הדיילת שפונה אלי בנימוס מושלם ושואלת אותי האם ארצה עוד תה  גורמת לי לרחף מעל העננים ואני מתעוררת רק כאשר מרגישה את הגלגלים נוגעים בקרקע . מסתכלת מחלון המטוס ורואה את הגשם מטפטף על החלון וחושבת אלא הולכים להיות שמונה ימים מדהימים של תאטרון ופאבים של מוזיאונים ושיטוט ברחובות לונדון בקיצור אושר מושלם. הולכת לאיטי בשדה התעופה אוספת את המזוודה אוכלת עוד סנדוויץ' וחושבת שפעם ראשונה מזה הרבה זמן אני לא ממהרת לשום מקום לא מחויבת לאף אחד מלבדי .

נעמדת מול היציאה מנמל התעופה מתלבטת לרגע האם לקחת מונית ולהגיע במהירות למלון לאמבטיה חמה , או לקחת את הרכבת , ומיד מחליטה רכבת , ברור שרכבת שם החיים האמתיים מתרחשים . אני ניגשת לתחנת הרכבת וקונה כרטיס מנסה לזהות את התחנה שבה אלי לרדת במפה הקטנה ושומעת מאחורי קול שאומר "רציף 4 ותרדי אחרי שתי תחנות" אני מרימה את הראש להסתכל ....  , לא אין סיכוי מה פתאום . אני נותנת מבט אחרון בגבר הגבוהה בעל השיער השחור והמעיל הארוך ומתרחק ממני .  אבל הוא דמות דמיונית ף אומנם בלש דגול אבל דמיוני. אני פונה לעבר רציף 4 (איך לעזאזל הוא ידע) שלושה ילדים ג'ינג'יים עם גלימות עוברים בצחקוק לפני אוחזים בכלוב קטן ובתוכו חולדה . "מה לעזאזל ... אני כנראה עדיין רומה מהנסיעה" . "אם לא תזדרזי , תפספסי את ההרפתקה, פה הרכבות יוצאות בזמן" נראה לי שהרמקול קורא לי  אני חייבת ללכת לנוח וכבר מתחרטת שלא לקחתי מונית  ומתיישבת על הספסל . אני כבר כמעט נרדמת כאשר בזווית העין אני בטוחה שאני רואה ... לא אין סיכוי אני הוזה אני כנראה הוזה  לא ייתכן שמסתובב פה דב צעצוע עם מזוודה וכולם מתעלמים .  אני רואה אותו עולה לרכבת שלי שבדיוק הגיעה לתחנה אחריו עולה הגבר במעיל הארוך ואחרי כמה רגעים עולים גם שלשיית הילדים הג'ינג'יים.  אני נעמדת לוקחת את המזוודה ועולה אל הרכבת ההרפתקה מתחילה אני אומרת לעצמי ומחייכת .

images (4)