מה בראש שלי - הבלוג של תמר מהגולן

מחמאה וקוץ בה

לא אבין לעולם, מה הבעיה לומר משפטים פשוטים. כשמוסיפים עוד זנב, מעין הסבר מרחיב, סוף המשפט כבר מביא את הנאחס. למשל במחמאות...

תמר מהגולן

23/04/2013


לא אבין לעולם, מה הבעיה לומר משפטים פשוטים. משפטים קצרים.

למה צריך תמיד לסבך כל דבר? למה אוהבים להתפתל ולהתנצל ולהתחכם עם משפטים מורכבים שמוציאים את המיץ ואת החשק עד שמגיעים לסופם.

ומי שמדבר ישיר וישר וקצר, אפילו, הוא היוצא דופן.

למשל: מחמאות - הן לרוב קצרות, אין בהן יותר מידי מילים: את נראית נהדר, או יפה לך בסגול, או כול הכבוד על ההצטיינות בלימודים. וכו'

אבל זה כנראה נשמע מעט מידי ולא ממש מרשים, ולכן מוסיפים עוד זנב, מעין הסבר מרחיב, או פירוט מדוייק יותר. ואז זה נשמע כך:

את נראית נהדר, רזית. טוב, את מהרזות האלה...

יפה לך בסגול, בעצם עלייך הכל יפה...

כל הכבוד על ההצטיינות בלימודים. טוב, את חכמה...

הבנתם? סוף המשפט כבר מקרב את הנאחס. יש גם את אלו שמיד משליכים על עצמם, וצריכים בדחיפות להגן ולחפות על שהם אינם עומדים בסטנדרטים של המוחמאת, ואז זה נשמע:

את נראית נהדר, רזית. טוב, את מהרזות האלה. לי פשוט יש בעיות בבלוטת התריס// / אני בעיקרון נגד הדיאטות הקיצוניות האלה / כשאני מרזה מיד אני נראית חולה

יפה לך בסגול, בעצם עלייך הכל יפה. אני לא מתחברת לגוונים האלה / עכשיו כולם בסגול / ראיתי בול שמלה כזאת אבל לא היה במידה שלי

כל הכבוד על ההצטיינות בלימודים. טוב, את חכמה. אני לא בשביל הדברים האלה / אם היה לי ספונסר גם אני הייתי לומדת / בגילי כבר אין ראש לדברים האלה

ואם זה לא מגיע עם השוואה לעצמי, זה יכול להגיע עם אזהרה פרקטית בסוף:

איזה יופי רזית, עכשיו תצטרכי לשמור על זה!

יפה לך בסגול, מה תעשי כשאופנה תתחלף?

כל הכבוד שסיימת ללמוד בהצלחה, לסטז'רים משלמים פרוטות, נכון?

ולכן, אני קוראת מעל במה זו – לתת מחמאות קצרות. לא להרחיב, לא לפרט ולא להסתבך. פשוט לומר בפשטות.

ועוד קטנה לסיום:

כשנותנים לך מחמאה, תאמרי רק "תודה". זהו.

את אף אחד לא מעניין כמה התרוצצת בשביל הנעליים הללו, שזה בכלל של דודה שלך, שיש לך עוד 15 ק"ג לרדת, שיותר יפה לך בתכלת, שאת שונאת את התסרוקת ובכלל לא התאמצת ושאת לא נושמת במחוך הזה.

תגידי תודה, ותהני!