חזון ודעה קדומה - הבלוג של פריידי מרגלית - מרחב מודעות

סוף מעשה – בדמיון תחילה

אליס:"אין טעם לנסות, אי אפשר להאמין בדברים בלתי אפשריים.", המלכה הלבנה: "פשוט אין לך הרבה ניסיון. כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר." (לואיס קרול/ מבעד למראה ומה אליס מצאה שם) - פוסט תגובה לעומר, תלמידה אהובה המפחדת לפתוח צוהר לעולם הדמיון...

פריידי מרגלית - מרחב מודעות

22/05/2011


מהי מציאות? האם המציאות החיצונית קובעת את זו הפנימית?

פיזיקת הקוונטים טוענת בדיוק הפוך. מה שקורה במציאות הפנימית שלנו – הוא שהופך למציאות החיצונית .

אם נסרוק את המח ב- EEG, נגלה שכאשר אנחנו מסתכלים על אוביקט כלשהו- אזורים מסוימים במח מוארים.  אם נעצום עיניים ונתבקש לדמיין את אותו אוביקט – למרבה ההפתעה אותם אזורים במח יוארו.

אם כך מי זה שבאמת רואה? המח? או העיניים? והתשובה היא שהמח לא יודע את ההבדל בין ראיה לדמיון. מדובר באותה פעילות נוירונית. יתרה מכך, אנחנו רואים רק את מה שאנחנו יכולים לדמיין, ברמה הטכנית העיניים שלנו רואות רק אחרי השתקפות מתוך הזכרון (כולנו מכירים את התופעה שאחרי שרכשנו אוטו חדש , למרות שהיינו משוכנעים שזו מחשבה מקורית שלנו, אנחנו מופתעים לגלות שהכבישים מוצפים באותו דגם, אפילו באותו הצבע...)

אני באופן אישי מאמינה שאנחנו מעין רובוטים מתוחכמים ליצירת מציאות. מה שברור זה שאין מציאות חיצונית – הכל מתחיל ותלוי במציאות הפנימית שלנו. למח אין את היכולת להבדיל בין השתיים!!

 איינשטיין האמין שדרך החשיבה שלנו יוצרת בעיות שאינן ניתנות לפיתרון באמצעות אותו אופן חשיבה, לכן הוא נעזר רבות בדימיון. הוא ממש ראה את עצמו בעיני רוחו רוכב על קרן אור...

 ליצור מציאות נשמע בלתי אפשרי? גדול על יכולותיכם? לא הגיוני?

עומר, התלמידה הסקרנית לשמה התכנסנו כאן היום, היא ספקנית לא קטנה וצריכה הוכחות, רצוי מדעיות... מבחינתה, מה שהיא לא רואה – לא קיים. אך כיצד תוכל לראות את הבלתי ידוע? לא רק שזה נטול הגיון זה גם דורש לחיות בסוג מסוים של אשליה ואם יש משהו שעומר לא סובלת, זה אשליות!

אלא שאם היא תרצה לפתור את בעיותיה או אפילו סתם לשדרג את חייה, היא תאלץ להקשיב לאינשטיין ולהעזר בעולם הדמיון. כל דבר שאנחנו יוצרים – מתחיל בתמונה ויזואלית בדמיוננו. כולנו התנסינו בדמיון סיטואציות שחורות, ידענו שנפספס את האוטובוס או נכשל במבחן... בעצם הדמיון והמחשבה על כך שידרנו למוחנו כי אנחנו מצפים שאלו הדברים שיקרו ולמעשה בראנו מציאות... שלילית.

זו גם הסיבה שאנחנו חוזרים ומשחזרים דפוסים (שליליים) מוכרים לנו - זוגיות לא בונה, מקום עבודה לא מספק וכו'.

אם נוותר על העיסוק בגרוע מכל ובמקום זאת נצפה לטוב ביותר, אני יכולה להבטיח לכם שהטוב ביותר אכן יקרה. "בין אם אתה חושב שתצליח או תיכשל – אתה צודק!"

נסו לדמיין איך אתם עונים לשיחת הטלפון בה מודיעים לכם שהתקבלתם לעבודה בה חשקה נפשכם, או אפילו טוב יותר, טלפון מאריאלה ממפעל הפיס...

ובכל זאת, איך היופי הזה קורה בפועל?

תת המודע שלנו מקבל ומתרגם לעשייה – כל דבר בו אנו בוחרים להאמין. כאשר אנו עסוקים במחשבה שלילית (אשמה, רחמים עצמיים וכדו') הגוף שלנו משדר  וממגנט אלינו את האנשים והסיטואציות שיגשימו את האמונה השלילית. אם נהיה עסוקים בלקטר על חיי סבל ובדידות – סביר להניח שזה מה שיקרה. אם הילד הקטן שבתוכנו רגיל להיות דחוי, הוא לא יידע לשאוף למשהו אחר .

למען גילוי נאות, אין זה פשוט להתחיל בשינוי אמונות פתאום באמצע החיים. אולם שינוי עמוק ויסודי במערכת האמונות ישנה את תסריט חיינו, ודמיון הוא אחד הכלים "אם לא ה...". (כלי מדהים נוסף הוא "תטא הילינג" עליו אספר בפוסט נפרד)

זהו. מכאן ועד הגשמה – הדרך קצרה.

לסיכום, "כל מעשה במחשבה תחילה" – החוויות החיצוניות שלנו הן תוצאות של מחשבות פנימיות. כך שאם נצליח לשנות את הלך המחשבה- נצליח לשנות את חיינו. כדי לעשות זאת עלינו להעזר בדמיון, טכניקות שונות של הרפיה ומעבר לגלי המח תטא, שכן במצב זה תת המודע חשוף ביותר לתסריטים החדשים שנשתול בו והתוצאות מובטחות.

תודעתית