shellye - הבלוג של האבל שלא מדברים עליו

חזרה לעבודה אחרי הלידה השקטה

יש את התקופה הזו , שהצלחת להבין אולי כבר מה באמת קרה לך, ושכן את מתאבלת על התינוק שלא יהיה לך.. ובאותו זמן יש טלפונים ומלא הודעות טקסט שכנראה לרובם לא ענינו כי לא היה את הכוח הזה של להסביר, להקשיב, להתמודד עם האמת שטופחת לי על הפנים ולעמוד מול אנשים כאשר בקושי הצלחתי לעמוד […]

האבל שלא מדברים עליו

21/02/2014


יש את התקופה הזו , שהצלחת להבין אולי כבר מה באמת קרה לך, ושכן את מתאבלת על התינוק שלא יהיה לך..

ובאותו זמן יש טלפונים ומלא הודעות טקסט שכנראה לרובם לא ענינו כי לא היה את הכוח

הזה של להסביר, להקשיב, להתמודד עם האמת שטופחת לי על הפנים ולעמוד מול אנשים

כאשר בקושי הצלחתי לעמוד מול עצמי במראה ולהסתכל לי ולבעלי בעיניים ולהודות שבמשימה

הזו לא ממש הצלחנו, אולי אפילו נכשלנו, כישלון כזה גדול ומוחץ שכל יציאה מהבית ומפגש

עם המציאות מחדד אותו שוב לכמה רגעים צורמים.

 

החזרה לעבודה אחרי לידה שקטה מלווה בהמון רגשות, התלבטויות, התמודדויות והזדמנויות...

אבל שלא כמו שאנחנו רגילים לחשוב אין את ההתלבטות הזו של לרשום לגן? לשכור מטפלת?

ההתלבטות היא איך אני מראה את הפרצוף שלי שם עכשיו? איך אני צועדת את הצעד הראשון?

מה היכולת להתמודד עם כל השאלות שיעלו כשיראו אותי? האם יתמכו בי? האם יתעלמו?

עלול להווצר קושי נוסף גם בשל העובדה שהיו נשים נוספות בהריון, פחות או יותר באותו שלב

והן ימשיכו מהלך הריון תקין וילדו.

יש גם כאלה שתכננו לא לחזור לעבודה וחיכו ללידה, ועכשיו הן בלי הריון וצריכות לחזור לעבודה

שלא טוב להן בה ויש תחושה של תקיעות.

 

בעיני ישנו חלק לא פחות קשה והוא דווקא זה שאפשר היה לרכך אותו אבל לא תמיד יודעים איך?!

מקום העבודה צריך להכין את הקרקע לחזרה של האישה המתאבלת, ואני מתכוונת בלהכין זה שמישהו

יקח אחריות ויסביר לכולם לאן נעלמה אותה אישה באופן פתאומי ולמה היא לא עונה לטלפונים.

שמישהו יסביר באמת ולא שיתחילו לרוץ שמועות כאלה ואחרות....

כשאני חזרתי בתור עו"ס לפנימייה בה עבדתי באו אלי ילדים ואמרו לי "מזל טוב",

כן, באמת.

אני לא חושבת שאפשר להבהיר במילים את ההתרסקות הרגשית שעברתי באותו רגע אחרי

התכוננות של שבועות לא מעטים. ואני כותבת את זה לא ממקום של תלונה אלא ממקום מלמד,

שמקום העבודה חייב לתמוך בעובד שלו, ובמקרה הזה לתמוך פירושו שמישהו יקח את התפקיד

הלא פשוט הזה ויסביר בקצרה מה קרה , שהלידה נגמרה בלי תינוק, סוף עצוב.

מובן שיש לעשות התאמות בין מקומות עבודה שונים ,קיים הבדל עצום בין לחזור לעבוד נניח בבית ספר

או בפנימייה ובין לחזור לעבוד בחברת הייטק ומכאן שהסבר צריך להיות מותאם לסוג האוכלוסיה איתה אנו עובדים.

בבית ספר היה כדאי שהיועצת או המנהלת יקחו על עצמם להסביר לילדים וכן, אבל גם למורים

לאן נעלמה המורה או הקולגה ושהיא תחזור קצת אחרת .

בחברת הייטק יכול להסביר ראש הצוות שלעובדת קרה ארוע עצוב ושאפשר וצריך לתמוך בה.

אם תסתכלו שוב, כתבתי בהתחלה את המילה הזדמנויות בהקשר של החזרה לעבודה,

ולא סתם - כי אני חושבת שאם הדבר נעשה נכון, אותה עובדת יכולה לחוות את מקום העבודה בצורה

חיובית ומחזקת ומאפשרת וזה קרש קפיצה משמעותי בהתמודדות הזו עם האבל הזה שכולם מפחדים

לדבר עליו...לכל אדם יש דפוס התמודדות שונה, וכך מן הסתם גם במקרה זה. ההתעלמות ועצימת

העיניים מתוך המחשבה שאם לא נדבר על זה אז אולי זה לא נוכח פה בחדר היא נובעת מפחד לגעת,

מבורות, מחשש לפגוע.

אני יודעת, שלא תמיד יהי דיאלוג פתוח ומאפשר עם אותה עובדת שאמורה לחזור כי לה לא פשוט לדבר

ולמעביד מאד קשה לשאול, ובכל זאת נראה לי שצריך .

אפשר להתייעץ - אשמח לעזור

שלי

[email protected]