הבוס שלי מטריד אותי

לתומי חשבתי, שמקרים כאלה כבר לא קורים, לאור כל הפרסומים על אנשים בכירים שהטרידו מינית והרסו את שמם, מעמדם, משפחתם ובעצם את כל עולמם. לצערי, טעיתי.

נירית גלר ג'מילי

22/06/2016


היא סיפרה לי שהיא לא מרוצה מעבודתה החדשה, עוזרת אישית למנהל בכיר בארגון גדול. היא לא מיהרה לשתף אותי במה שעבר עליה מאז שהחלה לעבוד. היה לה קשה להודות בהטרדה. היא העדיפה לחפש תפקיד אחר. היא בחרה לא להתעמת איתו. לא לחשוף את הסיפור שלה, ולא להרוס את הקריירה שלה.

 

הוא לא אנס.
הוא לא נישק.
הוא לא חיבק בכוח.
אך הוא ניצל כל הזדמנות להתחכך. לגעת ברגליה. לגעת בה "כאילו" במקרה, בצורה "כאילו לא מורגשת". אך היא הרגישה כל התקרבות, הרגישה שהיא נחנקת, ניסתה להתרחק כמה שאפשר. לבסוף היא בחרה לחפש עבודה אחרת.

הטרדות במקום העבודה (אילוסטרציה: שאטרסטוק)

היא יודעת שהיא יכולה לפעול נגדו.
אך המחיר של פעולה שכזו היא לא רק נגדו אלא גם נגדה. ואת המחיר הזה היא לא מוכנה לשלם.
והאמת היא שאני מבינה אותה.
אני מבינה אותה אך מבינה גם את המשמעות של החלטתה: המשמעות היא שתגיע מישהי אחרת אחריה. וכנראה, שגם את העובדת החדשה יטריד אותו מנהל.
בדרך כלל מדובר במטרידים סדרתיים. כאלה, שהסיפורים שמלאו עיתונים וריסקו אנשים בכירים אחרים, לא באמת מפחידים אותם.
אולי הם חושבים שאף אחת לא תתלונן כנגדם.
הם פועלים ב"קטנה".
"קטנה" כזו, שהם מאמינים שלא תזיק להם.
הם מאמינים שהם חסינים. בטח מול עוזרת אישית "קטנה".

לא מסוגלת לשכוח סיפור אחר, דומה אבל שונה, שגם בו הכוכב הראשי הוא בכיר מטרידן. הסיפור היה של לקוחה אחרת שלי, שכהנה בתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש, שבנוסף לתפקידה היתה הממונה על הטרדות מיניות בארגון.
שנים רבות עבדה בארגון. צמחה בו. נהנתה לעבוד בו. והכימיה עם המנכ"ל היתה מעולה. עד שהמנכ"ל התחלף, והגיע מנכ"ל חדש מהסוג המטריד.
לא, הוא לא הטריד אותה. הוא הטריד את המזכירות שלו. והן הגיעו אליה ושיתפו אותה בסיפורן.
היא נאלצה לפנות אליו, לאיים עליו שתדווח אם לא יפסיק לאלתר.
ומאותו רגע החלה מסכת התעללות מסוג אחר. הוא הפך את עבודתה לבלתי נסבלת בכל דרך שעמדה לרשותו, ולרשותו עמדו דרכים רבות.
שנה היא שרדה תחתיו. בכל זאת, היה לה תפקיד מרתק בארגון נחשק. והוא היה הנקודה השחורה היחידה.
נקודה שהפכה לחור ענק ושחור אליו נשאבה והתרסקה.
בצער רב החליטה לוותר על התפקיד והארגון. ועזבה.

שני סיפורים שונים עם כוכב דומה - ממונה בכיר ומטריד.
שני סיפורים עם עובדות שבחרו להתמודד בדרך של נטישה.
הן עזבו, אך אותם ממונים מטרידים נשארו. נשארו, ויתכן מאוד שהם מטרידים עובדות אחרות...

המחיר של מלחמה נגד ממונים שכאלה הוא מחיר גדול מאוד. מחיר שרוב הנשים מעדיפות לוותר עליו ולברוח רחוק. כמה שיותר רחוק מאותם מטרידים. ולפתוח דף חדש במקום אחר עם ממונים הגונים.

אז נכון שיש "ממונה להטרדות מיניות" בכל ארגון. ונכון שהמערכת המשפטית הצליחה לעשות צדק אל מול כמה מטרידים מאוד בכירים. ובכל זאת משהו שם חסר. והעובדות מדברות בעד עצמן...
אולי החקיקה צריכה להיות שונה.
אולי האכיפה צריכה להיות שונה.
לא יודעת מה צריך להיות שונה, אך ברור לי שזה צריך להיות שונה.
אולי לכם יש רעיונות...
והלוואי שמחוללי השינוי, מחוקקי החוקים וקובעי הנהלים יקראו את מילותיי, ויפעלו לשנות את מה שדורש שינוי.
כי כולם ראויים לעבודה ראויה.
ובוסים מטרידים ראויים להיכחד מהעולם.

נירית גלר ג'מילי – יועצת ומלווה במציאת עבודה
מחברת הספר המדריך המלא לבחירה ומציאת עבודה