irisb - הבלוג של להיות אמא.

לא מאשרים, או: משוכת הועדה.

"בוקר טוב" "בוקר טוב, מדברת צ' מהכללית. רציתי לעדכן שהטיפול לא מאושר" "מה..?" "לא מאושר. אתם צריכים לעשות [שם של פרוצדורה יקרה, שלא מכוסה בסל הבריאות] קודם, ואז נראה" "אבל הרופאה אמרה שאין טעם וחבל על הזמן" "אני לא יודעת, אני רק קוראת את מה שכתוב"   ברשימת הדברים שלא לקחתי בחשבון במסע הכנראה לא […]

להיות אמא.

27/02/2015


"בוקר טוב"

"בוקר טוב, מדברת צ' מהכללית. רציתי לעדכן שהטיפול לא מאושר"

"מה..?"

"לא מאושר. אתם צריכים לעשות [שם של פרוצדורה יקרה, שלא מכוסה בסל הבריאות] קודם, ואז נראה"

"אבל הרופאה אמרה שאין טעם וחבל על הזמן"

"אני לא יודעת, אני רק קוראת את מה שכתוב"

 

ברשימת הדברים שלא לקחתי בחשבון במסע הכנראה לא כל כך קצר שאנחנו עוברים, זה שלא יאשרו לנו את ה-IVF. כי שלושה רופאים מסכימים שזו האופציה היחידה. וגם אז לא בטוח. וחבל על הזמן שנבזבז על נסיונות אחרים. אבל לא. הועדה אמרה לא.

 

הועדה. אני מדמיינת אותה, את  הרופאה בצד השני של השולחן, יושבת עם חותמת גומי וגוזרת גורלות על בסיס מילים יבשות. לא מאושר.

 

הלוואי, הלוואי והייתי כותבת את הפוסט הזה אחרי חצי שנה, כשהכל מאחורי, ובדיעבד הכל הסתדר. אבל לא. נגמרו לי הדמעות, ועוד לא התחלנו אפילו.

ברגע זה, הקטן, החסר משמעות בתמונה הכוללת, שעוד נצחק עליו בעתיד, שעוד יבואו רבים וקשים אחריו, ברגע הזה - אני מתקשה לעבור הלאה. הדמעות חונקות שוב, ולא ברור בכלל מתי יפסיקו.

מדיימנת חדרים ריקים ושקט, שקט של לבד.