שרון סער – coacherit - הבלוג של שרון סער - coacherit

על פסנתרים ואנשים בתיאטרון הסימטה - הצגה חובה

שום דבר לא הכין אותי לעוצמה האדירה שהביאה איתה ההצגה על פסנתרים ואנשים בתיאטרון הסמטה. זהו סיפור על כאב נורא מכל, על תיסכול שלא ניתן לשאת, על ייאוש תהומי ועל ההרס הבלתי נמנע שכל אלה מביאים איתם.

שרון סער - coacherit

06/02/2016


שום דבר לא הכין אותי לעוצמה האדירה שהביאה איתה ההצגה על פסנתרים ואנשים בתיאטרון הסמטה.

הפרסומים סיפרו על דרמה מוסיקלית המתרחשת כולה - לאורכה, לרוחבה ולעומקה - בזיכרון של דמות אחת ויחידה, שהקריירה היתה אצלה לפני, מעל ומעבר לכל. מסע תודעתי של חמישים שנה, העוסק בהחמצת החיים ובאופן ההתמודדות שלנו עם בחירות שעשינו בחיינו. וזה בהחלט מעניין אותי.

כאמא ורעיה וגם בעלת קריירה תובענית במיוחד (שלא לאמר טובענית לעיתים) אני מוצאת עצמי לא פעם בצמתים שמחייבים קבלת החלטות וקביעת העדפות מסדרת בית או עבודה, קריירה או משפחה, וזה לא קל. אף פעם לא קל. אם אני צריכה לצאת בחמש בבוקר לעבודה ולא משאירה ארוחת צהריים חמה; אם אני נאלצת לעבוד בשבת ולפספס את הארוחה המשפחתית היחידה שלנו בשבוע; אם אני חוזרת ממוטטת ברבע לחצות וקורסת ישר למיטה... ומצד שני - אם אני מתמרנת את העסק כולו כדי לפנות לעצמי זמן לארוע משפחתי משמעותי... לא, זה ממש לא קל. בטח לא בשבילי שהבית והמשפחה היו ויהיו תמיד הנר הראשון לרגלי. אבל לפעמים באמת שאין ברירה.

וכך הגעתי עם חברה טובה (שגם היא אמא ואשת קריירה) לתיאטרון הסימטה.

גיבורת ההצגה היא כרמלה, המגולמת בידי שתי שחקניות, האחת צעירה (נופר הורביץ הכל כך מוכשרת) והשנייה (תמי ספיבק הנהדרת) מבוגרת ממנה בכמה עשרות שנים, והן שתיהן מגלמות את הדמות על שני צירי זמן שונים. אותה אשה בנעוריה ובזקנתה.

על פסנתרים ואנשים - שרון סער Coacherit צילום: סיון הורביץ

על פסנתרים ואנשים - שרון סער Coacherit
צילום: סיון הורביץ

וכרמלה זו (או כרמלינקה כפי שנקראה בנעוריה) היא לא סתם אשת קריירה. היא פסנתרנית בינלאומית מצליחה, היא מופיעה בכל רחבי העולם, ויש לה גם משפחה - בעל (שכבר מזמן אינו בעלה) ושני בנים בוגרים (תאומים, שאחד מהם - היא עצמה לא בטוחה מי מהשניים - היה קצין בצבא). ואצלה הקריירה היתה תמיד, אבל תמיד מעל הכל. לא כתה א', לא טקס בר מצווה, לא גיוס לצה"ל ולא שום ארוע אחר בחיי ילדיה היה משמעותי מספיק כדי לוותר על הופעה.

מהר מאוד מסתבר שהקריירה של כרמלה היא לא הענין כאן. הקריירה הזו רק ממלאת תפקיד בסיפור המורכב של כרמלה,  תפקיד לגמרי אחר. זהו למעשה נתיב הבריחה שלה מהריק הרגשי המוחלט שהיא מתקיימת בו, ריקנות טוטאלית שמקורה ביחסיה שלה עם אמה, בהתמודדות שלה כנערה עם מחלתה הקשה של אמה, הצורך שלה להתמודד יום יום עם חוסר הסיכוי, התסכול, הכאב - עד למחיקה מוחלטת של כל רגשותיה באשר הם. בכל זמן, בכל שעה ובכל רגע נתון - למעט בזמן שהיא פורטת על הפסנתר. הפסנתר היה עבורה הכל, ואין דבר בלעדיו.

על פסנתרים ואנשים - שרון סער Coacherit צילום: סיון הורביץ

על פסנתרים ואנשים - שרון סער Coacherit
צילום: סיון הורביץ

זהו סיפור על כאב נורא מכל, על תיסכול שלא ניתן לשאת, על ייאוש תהומי שמובילים כולם לשיממון רגשי הרסני.  סיפור עוצמתי, מחזה שכתוב פשוט נפלא, שחקניות מוכשרות ונהדרות. החוויה היא טוטאלית עבורי וממשיכה ללוות אותי ימים ארוכים לאחר ההצגה.

אז עבורי ולטעמי - זו הצגה חובה. לכל אמא ולכל בת, לכל אשת קריירה, ובכלל - לכל אדם שחווה קושי משמעותי או אובדן גדול, שהדחיק והרחיק ולא התמודד עם רגשותיו. כי בסופו של דבר - אין לנו דבר חשוב יותר מאשר להתחבר לעצמנו, להתמודד עם הכאב ולפתור אותו, כדי לעצור את ההרס ולא להמשיכו הלאה, לדורות הבאים.

 

על פסנתרים ואנשים - תיאטרון הסמטה

מחזה: תהלה אמתי
בימוי: דורית בר
מוזיקה מקורית: עיתאי סובול
עיצוב תפאורה ותלבושות: דלית ענבר
עיצוב תאורה: אדם יודינסקי
משחק: תמי ספיבק, נופר הורביץ / טליה בן מזי"א
מנהל הצגה: נדב פורטיאנסקי