didiyaar - הבלוג של דידי יער

כשהאחיזה במושכות לוחצת

איך לשחרר שליטה ולהישאר בחיים? יציבות וגמישות – שתי היכולות שעושות את כל ההבדל אחד האתגרים שהפסיכותרפיה מנסה לתת לו מענה, הוא התמודדות עם שינויים. בניסיון לענות על האתגר הזה, קודם כל עלינו לבהר אותו, ולהראות את הצורות הרבות שבהן הוא בא לידי ביטוי. לאחר מכן, נציע דרכים שונות ומגוונות לענות עליו. התמודדות עם שינויים […]

דידי יער

11/06/2014


איך לשחרר שליטה ולהישאר בחיים?

יציבות וגמישות – שתי היכולות שעושות את כל ההבדל

אחד האתגרים שהפסיכותרפיה מנסה לתת לו מענה, הוא התמודדות עם שינויים.

בניסיון לענות על האתגר הזה, קודם כל עלינו לבהר אותו, ולהראות את הצורות הרבות שבהן הוא בא לידי ביטוי. לאחר מכן, נציע דרכים שונות ומגוונות לענות עליו.

התמודדות עם שינויים אם כן, היא נגזרת מהותית של אחד הצרכים הבסיסיים וההישרדותיים שלנו – הצורך בבטחון.

כבר בתחילת דרכנו בעולם ובחיים אנו חווים סכנה וכאב ולמדים שהחיים מסוכנים, שבריריים ואפילו אכזריים. אנו עלולים לחוות קור, רעב, מחסור, נטישה או דחייה, אובדן, כאב פיסי או רגשי ונדמה שהחיים עושים רושם כי הכל עלול להתהפך עלינו בכל רגע ורגע.

 בעוד שאנו מנסים "לנהל" שגרת חיים (מושג המעיד על הצורך), הכל משתנה סביבנו כל הזמן. ממזג האויר, לחשבון הבנק ועד לאנשים שסביבנו ומצב רוחם. אנו חווים הפתעות לא צפויות כמו אובדן של אדם יקר, אכזבה גדולה, פיצוץ בצנרת, פנצ'ר או פקק תנועה. אך לא רק הסביבה שאנו תלויים בהם במידת מה משתנה, גם אנחנו משתנים. החל מהרגשות שלנו, המחשבות והדעות, הצרכים והרצונות, הדחפים והתשוקות ועד לגוף שלנו, תפקודו ובריאותו, החל מכאב ועד למחלה או הזדקנות.

 באופן כמעט אוטומטי, כמענה לאתגר השגת הבטחון, בעודנו מחפשים יציבות, הדחף הכמעט ראשוני שעולה בנו הוא הצורך בשליטה. היכולת לצפות מראש, להיערך, להימנע, להתגונן ולהתכונן.

שליטה היא מושג רחב שבא לידי ביטוי בתחומים שונים בחיינו.

השליטה יכולה להגיע בצורות שונות. החל מצבירת ידע, הפעלת מניפולציות על הסביבה, ממחשבות ורעיונות הקיימים בראשנו לגבי איך הדברים "אמורים" להיות, יצירת הרגלים שונים, צבירת רכוש ועד לכוחניות או שגרה תחומה ונוקשה עם לוח זמנים דחוס, כך שלא יישאר מקום ל"הפתעות".

 שליטה היא אחיזה במושכות. היא אלמנט חשוב בחיים, היא היכולת לקחת אחריות ולנווט את החיים והמציאות כרצוננו ולטובתנו ההישרדותית, הרגשית, המנטלית והכלכלית בהתאם לצורכנו.

היא קשורה ביצירה, ברצון, בעשייה, בחכמה ובפעולה.

 עד כאן הכל טוב ויפה, אך מה קורה כשהצורך בשליטה יוצא משליטה? כשחווית החיים הופכת מחיובית לשלילית? כשאין מקום לספונטניות, כשהחיים מכעיסים אותנו, כשאנו נהיים נוקשים, מתוחים, כוחניים ומניפולטיבים, כשיש מתח קיומי, כשאנו מחסירים נשימה ומפתחים חרדה? כשאנו מאבדים ספונטניות ויצירתיות, יכולת קבלה של המציאות ויכולת להתמודד עם אתגרים?

 שליטה, קבעונות, נוקשות ואחיזה, הם צדדים רבים לאותו המטבע. נוקשות מתבטאת בצורות חשיבה ובתבניות קבועות אודות "איך אמורים" להיות הדברים, מחוקים, הכללות וכללים, לנקיטת אמצעי זהירות וחזרה על אותם משפטים. הרגלים שונים ואחיזה ברכוש, כמו בית, מכונית, טיפוח תמידי של הגוף והבית, אחיזה באוכל או טקסים יומיומיים, ובגדול כל צורה אפשרית שתעזור לנו להביא שליטה לחיים. כזו שתמנע מאיתנו להתמודד למעשה עם תחושה לא נעימה כמו תסכול, אכזבה או כאב.

 הבודהיזם, מציג וקושר שני מושגים בנושא השליטה והפחד: הראשון הוא "אשליית הקביעות" והשני  "היצמדות". ההנחה העומדת מאחוריהם היא כי כדי להיאחז במשהו, צריך האדם לחשוב כי הדבר הוא קבוע. עוד, מוסיף הבודהיזם, כי הנחה אשלייתית זו, היא אחד למקורות הסבל בעולם.

אשליית הקביעות, נובעת מההנחה שלפיה כל דבר יש לו מהות ועצמיות משלו הנשארת קבועה גם כשהוא משתנה. אנו עושים לא פעם הכללות. לדוגמא "העולם הוא מקום רע", "יוסי הוא אדם נחמד", "אנשים עלולים לעזוב אותי" ו"זה עלול להיגמר בבכי". כשאנו מחזקים בהנחה כזו, לא רק שאנו עושים הכללה גסה, אנו נעבוד מאוד קשה כדי להוכיח לעצמנו את צדקתנו ואת מנגנוני ההגנה השונים שפתחנו כדי להתגונן מהעולם, מאנשים, או מתסכול במידה ויוסי יאכזב אותנו. אך המציאות אינה דיכוטומית, טבעה משתנה ויותר מזאת, אני משתנה. אם כן, העולם יכול להיות גם מקום טוב, יוסי יכול להיות גם לא נחמד, אנשים עלולים להישאר בחיי, וזה עלול להיגמר בצחוק, או פשוט להגימר.

מתחת לכל הרגל או אחיזה נוקשה, כמעט תמיד מסתתר הפחד. התשוקה להרגיש בטחון, היא השולטת באדם הפוחד. ההרגלים השונים, המנטלים, המחשבתיים או הפיסיים, נועדו בסך הכל לאפשר לו לחוש כי ביכולתו להמנע ממה שעלול להכאיב לו.

שליטת יתר אם כן, אינה אלא חוסר שליטה.

כאמור, מאחורי דפוסים והרגלים שונים שאנו מפתחים, מסתתר תמיד הפחד. אך עם הפחד ישנה תמיד כוונה חיובית, ומשם חשוב לזכור כי הדפוסים וההרגלים  שפיתחנו בסך הכל מהווים את הדרך הטובה ביותר שמצאנו כדי להתמודד עם אתגרי החיים.

כאשר אנו מקבלים את הכוונה החיובית, אנו יכולים לקבל את ההתנהלות שלנו, להביט לה בעיניים, וכפי שמוטב לעשות עם כל נוקשות, להתחיל להגמיש אותה.

"לבני האדם אין שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד" (הנסיך הקטן)

 הגוף הרגשי והמנטלי שלנו, פועל למעשה על פי אותם חוקים של הגוף הפיסי שלנו. ישנן שתי יכולות, שברגע שנתרגל אותן ונכניס אותן לחיינו, כך ייטב לנו והן – יציבות וגמישות.

מטרת היציבות היא לתת מענה לתחושת הבטחון, לבסיס יציב ושורשי אל מול השינויים והסכנות שבחוץ, ומאידך גמישות, מאפשרת לנו ניננוחות, תנועה, ואי אחיזה או תלות בדברים המשתנים ובגדול, כדי למנוע את הסבל והכאב הנובע מאלו.

 אפשר להתבונן על ההקבלה של שני מושגים אלו בגוף. גוף יציב ללא גמישות, הופך קשה מדי, הקושי יביא לחוסר נינוחות, לכאב פיסי, שריר תפוס ולחוסר יכולת לנוע.

גוף גמיש מדי וחסר יציבות, יביא לחוסר איזון, חולשה וחוסר יכולת להתנגד או להפעיל כוח מול משימות פשוטות.

יותר ממה שההקבלה הזו מתבטאת בגוף, אנו יכולים למצוא לה הקבלה נוספת בעולם הטבע.

אם נתבונן על עצים, נוכל לראות, כי יש להם גזע יציב וחזק ושורשים עמוקים באדמה, דרכם העץ מזין את עצמו במים ומינרלים שונים. העונות חולפות, השנים עוברות והסביבה בה מתקיים העץ עוברת שינויים והפתעות לא צפויות באופן תמידי. בזכות היציבות שלו והחיבור העמוק לאדמה הוא נשאר יציב וממשיך להתקיים. אולם דבר נוסף שמסייע לעץ לשמור על החיוניות שלו ולהמשיך להתפתח ולהתחדש, היא הגמישות שלו המתבטאת בענפים המשתרעים שלו. סביר להניח, שעץ ללא גמישות בענפים, אם היה כיחידה אחת רחבה ונוקשה, לא בהכרח היה עומד בשינויי מזג האויר, ולבטח לא היה שורד סופות או רוחות חזקות, והנוקשות שלו היתה מביאה עליו חורבן והיה נשבר.

"החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בעשיית תכניות אחרות" (ג'ון לנון)

רעינות, הרגלים, מחשבות ורגשות, במרבית המקרים הם בסך הכל עננים בשמיים שלנו, הם מצמצמים את מרחב הראייה או חוסמים לנו את השמש. הם מביאים אותנו מדאגנות לחרדה ולסטרס קיומי ובסך הכל גורמים לנו להתעסק בעבר או בעתיד,  ב"לו רק" ומסיתים אותנו מההווה, הכאן ועכשיו, מנוכחותינו ומהיכולות שלנו לקבל את המציאות, להתגמש ולזרום איתה.

 מכאן נשאלת השאלה, כיצד אנו כבני אדם שומרים על יציבות וגמישות לצד התפתחות וחיוניות אל מול הסערות והמזגים המשתנים?

כיצד אנו נשארים איתנים מול משימות ואתגרים ועדיין שומרים על נינוחות ותנועתיות? כיצד אנו שומרים על עוגן פנימי יציב המאפשר לשינויים הרגשיים להתקיים מבלי שניסחף אליהם ונטבע?

אז מה אפשר לעשות?

למי שמעוניין לקחת את התפיסה הזו צעד אחד קדימה ולממשה בחיים, הנה מספר כלים מעשיים.

 כלים מעשיים לתרגול שחרור שליטה, ועבודה על יציבות וגמישות:

1.הבנה בסיסית שטבע הדברים הוא דינאמי, וכל דבר שאני נשען עליו, עלול להשתנות או להיעלם. החל מאמונות ועמדות שיש לי, רגשות שיש לי, הגוף שלי ועד לאנשים שבחיי, לתכניות שיש לי, לרכוש וכן הלאה. מכאן, לפתח ראייה צלולה של המציאות הדינאמית מתוך הבנת אשליית הקביעות.

2. לצמצם אחיזה ותלות במשאבים חיצוניים. אין הכוונה להימנע מקשרים ויצירת אינטימיות או צבירת רכוש, אלא שחרור האחיזה בהם.

3. להסכים להרגיש ולהיות נוכח. בין אם מדובר באושר גדול או עצבות גדולה, תסכול או פחד, לנשום ולהיות נוכח בגוף, דרכם של אלו לחלוף. כשאנו נמנעים מלהרגיש, אנו נמנעים מהחיים.

4. לתרגל איבוד שליטה באופן יומיומי בדברים קטנים. לדוגמא כשאני מתכנן לו"ז, לקחת בחשבון שינויים. כשאני נפגש עם חבר, יתכן כי מצב רוחו יהיה שונה מהרגיל.

 5. כשאני חווה רגש כמו תסכול על אובדן הדברים משליטה, לשים לב מה קורה בגוף, אם אני מחזיק משהו. לנשום ולהרפות.

6. אם אשליית הקביעות, מולידה ציפיות שדרכן להביא תסכול ואכזבות מוטב לנו לבדוק את האמונות, העמדות, הדעות וההתניות שאנו מחזיקים.

מומלץ לעשות רשימה של מה שעולה בנו, כולל הכללות על החיים, על אנשים ומצבים. לבחון אותם מחדש.

למי שרוצה לקחת את זה לעומק, ניתן בכל פעם לרשום הכללה או אמונה אחת ולמלא דף שלם של כתיבה אינטואיטיבית בהקשר. לאפשר למה שעולה לעלות על הכתב.

7. . עבודה גופנית עשויה לתמוך בתהליך. כל פעילות ספורטיבית שתועיל לחיזוק הגוף, בד בבד עם עבודה על גמישות הגוף והארכה של השרירים.

אשמח עד מאוד לשמוע מכם בכל צורה, משיתופים ומחשבות, מתהיות לשאלות.

באהבה רבה

אני.