liat_b - הבלוג של ליאת בכרך - עיתונאית וכותבת תוכן

למי שאין עדיין תכניות לחופש הגדול...

החופש הגדול בפתח. הבית שלי הפך לחדר מלחמה. מלחמה חסרת סיכוי בשעמום של ילדי. בינינו זה ממש כמו להילחם ברוחות רפאים, אבל איזו מן אמא אני אהיה אם אזניח פעילות הקיץ של ילדי? האם גם הילד שלכם שואל אתכם (תוך כדי שהוא מטביע את אחותו) בבריכה העירונית "אמא, מה עושים אחר כך"? המחשבה הראשונה שעוברת […]

ליאת בכרך - עיתונאית וכותבת תוכן

11/06/2015


החופש הגדול בפתח. הבית שלי הפך לחדר מלחמה. מלחמה חסרת סיכוי בשעמום של ילדי. בינינו זה ממש כמו להילחם ברוחות רפאים, אבל איזו מן אמא אני אהיה אם אזניח פעילות הקיץ של ילדי?
האם גם הילד שלכם שואל אתכם (תוך כדי שהוא מטביע את אחותו) בבריכה העירונית "אמא, מה עושים אחר כך"?

המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש, בכל שנה מחדש, זה הרצון להעביר קיץ בזול. או לפחות לא להוציא הרבה כסף. שהרי זמו איכות עם הילדים אינו דורש בהכרח הוצאה כספית בלתי מבוטלת.
האמנם? פניתי להתייעץ עם מורי ורבי, דר' גוגל. בין האטרקציות החינמיות הבודדות שהוא המליץ עליהן היו מופעי רחוב במרכזי תיירות. כולנו יודעים מה המשמעות של הופעות חינם; דוכנים ביוקר. ואיך זה נגמר בסוף?
שלושה ילדים כפול חמישים דוכנים שווה שלושה ילדים מתוסכלים ואמא רצוצה אחת.
אטרקציה נוספת שמצאתי היא קמפינג בחניוניי לילה, אבל הקמפינג היחידי שאני מסוגלת לחשוב עליו באוגוסט הוא אוהל במרכז הסלון הממוזג שלי (עם או בלי שק שינה).
האופציה הבאה בתור כמובן היא צימר. צימר פשוט- פשוט לחמישה אנשים (במידה והוא מסכים לקבלם) עולה בין שמונה מאות לאלף שקלים ללילה בממוצע.
בתמורה לאלף ש"ח ללילה ניתן לקבל חדר כל כך פשוט שאיך שאתה מתעורר בבוקר אתה חש געגועים עזים לבית שלך (אפילו אם אתה גר בבית עם מטבח מפורמייקה כתומה שלא שופץ משנות השבעים).
אם אילו המחירים חשבתי לעצמי, למה לא ללכת למלון משפחתי קטן וצנוע. בעכו אולי בנהריה, או בירושלים. אך שומו שמיים המחירים נעו סביב האלף ומאתיים שקלים.
אם אילו המחירים חשבתי לעצמי , למה לא מלון נחמד באילת? התפלצתי. המחירים טיפסו לאלפיים שקלים בלילה וגם הכריחו אותי להזמין מינימום של ארבעה לילות.
אם אילו המחירים, נשמתי עמוק, אולי נטוס לחו"ל? בטח בקנדה מזג האוויר יהיה נוח.

בסוף הזמנתי אוהל ממוזג בערבה. חצי שעה נסיעה (בלבד) מאילת. והעברתי שבועות במסע שכנוע של כל החברים שלנו להצטרף. כי מה יהיה אם לילדים לא יהיה עם מי לשחק?
ואחרי חודש של טלפונים, בירורים וחפירות סגרתי פעילות לארבעה ימים.
נשאר לי לטפל בחודשיים פחות ארבעה ימים בלבד.
הילד שלי חזר מבית הספר עם עלונים וברושורים צבעוניים של קייטנות שונות ומשונות; קייטנת בוב ספוג, כייפת כדרות, קורס קיץ בהפרחת עפיפונים. הדבר המשותף היחיד לכולם היה המחיר המופקע.
הילדה חזרה מהגן עם רשימת אתרים שצריך לבקר בהם במהלך החופשה, כי ילמדו עליהם שנה הבאה, וחבל שרק היא לא תדע איך מייצרים חשמל, קוצרים חיטה ואת המתכון הסודי של קוקה- קולה.
בן הזקונים קטן מדי בשביל לבוא בדרישות, אבל בשבילו נאלצתי לשריין מקום מראש עם סבתא-סבא א' וסבתא-סבא ב'. כי יש להם
עוד כמה נכדים וחופש גדול שלם.
וכך בעצם יוצא ששישה מבוגרים מקדישים חודשיים שלמים לשעשע שלושה ילדים משועממים.