אימ-אמא - הבלוג של הדס אילון כרמי

פרח נדיר

ד"ר עדה אהרוני היא משוררת בחסד אמא עדה אהרוני איבדה את בתה עדה אהרוני כתבה את מות בתה מסרטן, בספר "פרח נדיר"

הדס אילון כרמי

27/07/2012


לפני זמן מה קיבלתי במתנה חבילה עם ספר.
ריפרפתי בו וראיתי עמודים עם שירה.
עייפות היומיום בשילוב עם מחסור קריטי בזמן פנוי גרמו לי להניח את הספר בצד.
שירה? לא עכשיו, אין לי סבלנות להתעמק. יהיה זה עוול.

ביום שני נפטרה אצלנו בישוב מסרטן השד איריס גולדמן כהנוביץ'  ,העורכת המיתולוגית של התכנית "קולה של אמא" .
אני לא יודעת למה אבל החלטתי לקחת לידי את ספר השירה הזה ולעיין בו...
"חבל שלא קראתי את התקציר על גב הספר מיד כשקיבלתי אותו" - הכתה בי המחשבה מיד.
רציתי שלא לעשות לו עוול - אבל העוול נעשה. לא הגיע לו, לספר הנדיר הזה, לשכב כך ללא מעש במשך חודשיים תמימים.
ואולי הוא חיכה לשעת כושר. זו הגיעה היום. קולה של אמא עדה נשמע באוזני.

הפתיחה נכתבה על ידי טלי וינקלר, והיא נכתבה כפתיחתו של סיפור החלמתה של טלי מסרטן השד.
אך הגורל רצה אחרת ולפני שנה טלי נפטרה. המסע אותו החלה בספרה שלא הספיקה להוציא לאור - נקטע. אמה, עדה, הוציאה ספר לזכרה.

קראתי את השירים בזה אחר זה, כגומעת את המרחק שבין החיים למוות. בראשי עדיין חרוטה תמונתה של טלי לפני ההקדמה: חייכנית, שלווה, מביטה קדימה ומבטה מלא תקווה, אהבה וחיים.

חשבתי על חברתי שאך החלימה מהמחלה, על בנותיה, על בנותיי, על אמי.
השירים בספר צעדו עמי לאורך מחשבותיי. חלקם קראו אותן, חלקם יצרו אותן, חלקם פשוט היו שם וסיפרו את סיפורם הם.
שירים לזכר טלי, שירים של עדה שטלי אהבה, צלילי אהבה, שירת חזון נשי, כמיהה לשלום

עצובים ושמחים, נוגעים ומטלטלים, ושיר אחד מופלא, העביר צמרמורת קיומית בנימי גופי:
השלום הוא אשה. אשה הרה ואם.

פרח נדיר- עדה אהרוני
הוצאת רימונים, ישראל 2012