8 דברים ראשונים שלמדתי כאמא

לא להיכנס לגוגל, לשחרר, להקריב וגם לתת לילדים ללמוד לבד. כבר בהיריון גיליתי שכאמא העולם נראה אחרת

סיגל פאר

25/10/2015


8 דברים שלמדתי כאמא (צילום: שאטרסטוק)

האמהות והתהליך שקודם לה (היריון ואף ניסיונות הכניסה להיריון) מלמדים אותנו לא מעט דברים, בראשם אולי על כך שהמילה פרופורציות מקבלת משמעות חדשה, כאשר ויכוח עם הבוס בעבודה נראה פתאום מטופש לצד החום של הילד, או אכזבה מאדם קרוב נשכחת לחלוטין כשהילד שלך נעלב ממישהו. כבר בהיריון גיליתי שכאמא, העולם נראה אחרת. פחות מוגן, יותר מאיים ולא צפוי. זה הוביל אותי ללא מעט מסקנות על האמהות ועל החיים שהגיעו רק לאחר הלידה, ובמהלך החודשים הראשונים שלי כאמא.

לפעמים עדיף לא להיכנס לגוגל

לסקירה הראשונה של הקטנה הגעתי מאושרת, מחכה לראות את התמונה הראשונה שלה גדלה בתוכי. אלא שכבר בחמש הדקות הראשונות, הרופא התחיל לזרוק לאוויר כל מיני מושגים שלי נשמעו יותר כאילו אני מגדלת מפלצת קטנה בבטן. אלא שהרופא היה דווקא דיי אופטימי. הוא אמר שזה שכיח ושיש סיכוי שזה לא אומר כלום. בדרך הביתה כבר נכנסתי לגוגל והתחלתי לקרוא זוועות. הכל נראה פתאום שחור... כמה חודשים לאחר מכן גיליתי שהרופא צדק ושלפעמים כדאי לוותר על החיפוש בגוגל, או לפחות לקחת אותו בערבון מוגבל.

אני לא שולטת בהכל

את לא שולטת בהכל (צילום: שאטרסטוק)

עד ההיריון הייתי קונטרול פריק אמיתית. מחליטה הכל, יודעת הכל, שולטת בכל צעד וצעד בחיי המתוכננים כמו תסריט שנכתב מראש. אלא שבהיריון גיליתי שאני לא שולטת בהכל (ראו הסעיף הקודם), שלא לדבר על הלידה, שלא משנה כמה ניסיתי לתכנן, קרתה במועד אחר לחלוטין מבלי שאני שולטת במהלכה. זה ממשיך כמובן גם לגידול הילדים. אני לא שולטת במחלות שלהם, אני לא יכולה להעביר להם את הכאב ואני לא יכולה לספר לילדים החדשים שהם פוגשים בגן כמה שהם הכי מדהימים בעולם. אני רק יכולה לעזור ולכוון.

מעכשיו אני מקום שני (במקרה הטוב)

לא משנה אם אני עייפה או רעבה, ברור שאני קודם כל דואגת לילדים שלי. בסוף היום, אני עוברת למדי ב' וחוזרת הביתה לכלים, לכביסות, לפליטות ולמראה המרושל שלי בטרניג וקוקו גבוה. כבר אחרי הלידה הבנתי שהגיע הזמן לשים את האגואיזם בצד. מעכשיו אני לא אקבל את כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה. עכשיו יש מישהו שהרבה יותר חשוב לי.

אני לא יכולה לעשות הכל

כשהבנתי את זה, הפסקתי לכעוס על עצמי והתחלתי פחות להתאכזב שאני לא מספיקה לעשות דברים. ההורות מביאה איתה המון מצבים לא מתוכננים, לצד הרבה מאוד משימות. כשהבנתי שאני לא יכולה לעשות ה-כ-ל, התחלתי לתעדף משימות (ובזמנים קשים, גם תתי-משימות). כך למשל, אם החלטתי שעכשיו יותר חשוב לשטוף כלים, זה אומר שהכביסה תחכה (לפעמים הרבה מאוד זמן). לגבי הכלים – כשאני מרגישה שלחוץ בבית, אני מתעדפת מה יותר חשוב לשטוף. לדוגמה, מתחילה לשטוף את הבקבוקים ורק אחר כך את הצלחות, כדי שקודם כל אדע שיש לילדים בקבוקים נקיים.

צריך גם זמן לבד

אמא צריכה לנוח

כהורים אנחנו צריכים זמן לעצמנו, זמן זוגי וגם זמן לכל אחת ואחד בנפרד. לא משנה כמה שהתפקיד שלי כאמא משמעותי בעיניי, בן זוגי ואני מנסים למצוא דברים שאנחנו יכולים לעשות בנפרד, ומקפידים גם על זמן איכות של שנינו. גם כמה שעות במסעדה או בסרט טוב חשובים לשמירה על הזוגיות ולחידוש האנרגיות.

בחופשת לידה צריך חברת וואטס אפ טובה

כל אמא מתחילה יודעת שלמצוא זמן לדבר בטלפון זו משימה בלתי אפשרית. הפתרון שלי זו חברת וואטס אפ טובה שנמצאת שם בשבילי, ואני בשבילה, בכל שעה (לפעמים עם תגובה מאוחרת) להתכתבות תומכת, עוזרת ואוהבת. באותו הקשר רק אגיד שגם גיליתי שחברות אמת לא נמדדת במספר הפגישות / שיחות הטלפון כי כאמא ממש קשה לשמור על שיחות יומיומיות או מפגשים קבועים. בעיניי חברות אמת היא כזו שגם כשאנחנו נפגשות אחרי כמה חודשים, זה נראה כאילו מעולם לא נפרדנו.

להיות פתוחה לדברים חדשים

כשם שאני מצפה מהילדים שלי להיות פתוחים לדברים חדשים, כך האמהות הגיעה וניפצה איתה את כל התוכנית המקוריות שאי פעם היו לי על עצמי כאמא. ״אני אמשיך לעבוד כרגיל, משרה מלאה עד 18 ואפילו 19 בערב״ אמרתי ללא הפסקה לפני שהפכתי לאמא, משפט שהיום אני בחיים לא אגיד (אין מצב שלא אראה את הילדים שלי אחר הצהריים באופן קבוע). דוגמה אחרת היא ההתנגדות הנחרצת שלי לשינה משותפת שהתהפכה לחלוטין כשגיליתי כמה כיף לי להתכרבל עם הקטנים שלי וכמה שהם (ואני) צריכים את זה.

הילד שלי צריך ללמוד דברים לבד

הילד לומד לבד (שאטרסטוק)

כאמא, אני רוצה לעזור לילדים שלי בהכל - לפשט להם את הדברים, להקל, להפוך את הכל לאפשרי, אבל הבנתי שהם צריכים לנסות קודם להתמודד לבד עם דברים. כך למשל, כשראיתי אותם מנסים להתהפך המתנתי בסבלנות וחיכיתי לראות כיצד הם עושים את זה לבד, ובצעדים הראשונים שלהם הבנתי שכשלומדים ללכת צריך ללמוד גם ליפול. כמו שאני גיליתי דברים על האמהות לבד, כך גם הם צריכים לגלות דברים על החיים.

יש דברים שלא כדאי להתפשר עליהם

כהורים, אנחנו מחפשים לפעמים לחסוך, בכל זאת לא פשוט להתמודד עם שלל ההוצאות. אם יש דבר אחד שלמדתי, זה שיש דברים שעדיף להשקיע בהם. למשל, בחינוך, אבל לא רק. גם בכל מה שקשור לנוחות שלהם, לדוגמה, נעליים - עדיף לקנות משהו איכותי שישמש אותם לאורך זמן וייתן להם ביטחון כשהם הולכים. לא אחת ראיתי נעל ממש יפה בדוכן או סטנד והחלטתי לקנות לילדה שלי. אלא שלרוב הנעליים האלו נשארות בארון הנעליים כי אני מגלה שהן בכלל לא נוחות לה. עם בני השני, שעושה עכשיו את צעדיו הראשונים אני מבינה עוד יותר עד כמה חשוב להשקיע בנעלי צעד ראשון, ממש כמו שאני מקפידה על התזונה שלו.