MWG – Living to the max - הבלוג של רוני אקרמן

תום, אדל והטמטום למיליון שביניהם

עם תום ואדל, הטמטום חוגג בטלויזיה. אבל לא רק.

רוני אקרמן

05/12/2011


האם פני הטלויזיה כפני הדור?

או שפני הדור כפני הטלויזיה?

אני חושב שאם מסתכלים על התכנית "המירוץ למיליון", התשובה נעשית קשה אפילו יותר.  כי, מה קדם למה?  הטמבליזיה שייצרה אנאלפבתים בעלי רמת משכל של 1 איי.קיו. כמו תום, בן זוגה האהבל של אדל?  או האם זו הטלויזיה שפשוט מתאימה את עצמה לנבערים מדעת וחסרי כל השכלה כמו תום ואדל ומספקת להם אתגרים שכליים נרפים, התואמים את אוצר המילים של 2 מילים באנגלית שתום יודע?

אני באמת לא יודע את התשובה, אבל ספק אחד אין בליבי. המירוץ למיליון היתה יכולה להיות תכנית הרבה יותר טובה ללא שני הטיפשים האלה, אדל ותום.  בכל פעם ששני המטומטמים האלה עולים על המסך, עם הריבים המטופשים שלהם ופניני החוכמה של תום, המתגלה כאחד מגדולי הפוסקים של דורנו, רמת העצבים אצלי גואה לשיאים חדשים.

בכל פעם שאני מקשיב לנאומים החלולים של תום, אני לא יכול שלא להשוות אותו לעוד אדם אחד בתכנית הזו - ענהאל.

ההגדרה שעומדת לי על קצה הלשון, כדי להכניס את תום, אדל וענהאל לאותה הקטגוריה, היא, "צר עולמם כעולמה של נמלה".

אבל, בעוד שהעולם של תום ואדל צר מאד כתוצאה מבורות שכלית וטמטום אינסופי, הרי שעולמה של ענהאל צר כתוצאה מהטמטום שיוצרת אמונה עיוורת באלוהים.

אני, בתור בחור דתי לשעבר, בוגר ישיבה תיכונית ועם המון כבוד והערכה למסורת, לא מוכן לקבל טמטום דתי שכזה. אני לא מוכן לקבל את מה שהדת יוצרת והוא הסרת אחריות מוחלטת למעשיך ותליית הכל בריבונו של עולם.  מבחינתי, זה הטמטום בשיאו.  להוציא את קריאות ה"שושי", "שושי", "שושי" הפתטיות של ענהאל, קשה לי לשמוע את ה"ברוך השם", "ברוך השם", "ברוך השם" האינסופי, וביטויי אהבת האלוהים, הגובלים, כמעט, בבגידה רגשית בעקיבא ה"דוגמן" והמתוק.

אבל, אם הטמטום של ענהאל מגיע מעיוורון של אמונה, שלא מצביע דווקא על חוסר אינטליגנציה או חוסר בהשכלה,  הרי שהטמטום של תום ואדל מגיע ממקום נמוך הרבה יותר. אלה פני הדור שלנו; כדורגל, רדידות מחשבתית, אנאלפבתיות מוחלטת וטמטום ריקני.

הבעיה הגדולה היא לא בעצם החשיפה הטלוויזיונית של הטמטום השטוח הזה של תום ואדל.  כי הטמטום הזה נמצא כאן והוא נמצא סביבנו כל הזמן.  אנחנו מוקפים במאות, אם לא אלפי תום ואדל שכאלה.

הבעיה היא שהטמבליזיה שלנו נותנת במה לטיפשות, טמטום ורדידות, בשעות פריים-טיים.

מה תגיד ביתי בת ה-15 שאני מנסה להסביר לה כמה חשובה השכלתה, אם היא רואה שהטלויזיה מאדירה והופכת לסלבריטאים בגרוש מטומטמים כמו תום, אדל והבובלילית?

איזה טיעון לטובת ידיעת אנגלית, מתמטיקה וידע כללי, אני יכול לטעון כשכל פריחה עם מנת משכל של נעל הופכת לגיבורת תרבות בעקבות השתתפותה ב"אח הגדול", "היפה והחנון" ועוד מיני ממתקים שכאלה?

כמה שווה הטענה שכדי להשיג הצלחה בחיים צריך לעבוד קשה, כשכל טמבל וכל טיפשה שמשתתפים באיזו תכנית ריאליטי חלולה, מקבלים מייד לאחר מכן תכנית בוקר ולייפסטייל בטלויזיה?

איזה לייפסטייל - סגנון חיים - בדיוק יש לי ללמוד מטיפשה שכל מה שהיא ידעה לעשות בחיים זה להגדיל את הציצים אצל מנתח פלסטי ולפלס את דרכה לתהילה בעזרת מראה וטיזינג?

בקיץ האחרון ידענו לקום ולצעוד ברחובות כדי לשפר את רמת חיינו ולדרוש הטבת תנאים כלכליים.   הגיע הזמן שנצא לרחובות ונתחיל לפעול כדי לשפר את רמת השכלתנו ולדרוש הטבת התנאים החינוכיים.

אבל, בעצם, למי אני פונה?  הרי פני הטלויזיה כפני הדור ואם כך, הרי כולנו הפכנו לתום, אדל ובובליל.  אז למה שנצא להפגין נגד עצמינו?