לא סוגרת ת'פה - הבלוג של יעל מוריס

ארמדילו סרבסה

שוב ביקורת דו לשונית, הפעם על פאב שכונתי. כיאה לפאב, שתינו בירה, אפילו שזה פסח, אבל כיאה לבלוג אוכל, גם אכלנו אוכל טעים.

יעל מוריס

24/04/2008


אם אתם ואני חשבנו שכתיבת ביקורת דו לשונית היתה אירוע חד פעמי בביקורת על יועזר, הרי שהתבדינו. לא זו בלבד שמצאתי את שני הקוראים שקראו אותה באנגלית, גם יצאתי לבלות איתם, והם רוצים לקרוא על זה. אז הנה שוב אני צריכה לכתוב גם באנגלית, מקווה לא להפוך את זה להרגל. אז שוב, למען קוראי באנגלית, אסביר להם מה הם צריכים לעשות, ומיד אשוב אליכם.

If you and I thought that writing bilingual critic was a one time thing on my Yoezer review, we've proved wrong. Not only did I find the two readers of the English version, I also had a night out with them, and they wish to read about it. So here I am writing in English again, hoping not to make a habit of it. So again, if you are an English reader, please skip to the English part at the end of the Hebrew one.

אנחנו משפחה קטנה. ולא די בזה שיש לי רק שלושה בני דודים ושהם מבוגרים ממני בהרבה מאוד שנים, שניים מתוך השלושה בכלל לא חיים בארץ. לכבוד סדר הפסח הגיע הבן דוד הבכור, עם אשתו ושני ילדיו. כל אחד בטיסה נפרדת. הילדים צעירים ממני בלא מעט שנים, אבל בוגרים מספיק כדי לצאת איתי לשתות (טוב לפי החוק בישראל, בכל אופן. בארה"ב הבן עדיין צעיר מדי בשביל לשתות ).

השעה עוד היתה מוקדמת כשנכנסנו לארמדילו סרבסה, ולכן ישבנו שם לבד. הילדים הסיקו שאני אוהבת לשבת במקומות ריקים. כשהתקדם הערב המקום בכל זאת התמלא. אפילו חתול שחור טייל לו על הבר. הבת הרגישה בבית, עם הכיתוב באנגלית והאוירה הנכונה, מה שגרם לה להתבלבל כל פעם מחדש כששמעה מסביבה עברית.

 

הבן ואני שתינו ניוקסל, והבת שתתה סטלה. הילדים היו רעבים, אז הזמנו קצת אוכל. התפריט רשום בגיר על הקיר, אבל היכולת הפוטנציאלית שלו להשתנות לא ממושת, וזה אותו תפריט בו נפגשתי מיד לאחר הפתיחה (לפחות בתחום האוכל). המלצרית עזרה לנו לבחור שתי מנות מבין מגוון המנות המוגבל: האחת היתה כבד קצוץ, מנה מעולה שאכלתי גם בפעם הקודמת. הגיעה עם טוסטונים.

 

השנייה היתה חינקלי, מנה גרוזינית של כיסוני בצק ממולאים בבשר (המלצרית המליצה על הבשר על פני הגבינה, הבן אמר שהוא לא אוכל גבינה, וכך נפלה ההחלטה). הבן קצת התלבט אם זה יאה לאכול בצק בפסח אם הוא חוגג את פסח בישראל, אבל הסברתי שאם שותים בירה בפסח, זה כבר לא משנה. הבת הסכימה איתי.

 

הכל היה מאוד טעים, אבל הגיע הזמן להמשיך הלאה. לפני שעזבנו עוד הספקנו לאסוף ממגוון המזכרות שנערמו מעל הכיור, מדבקות של ארמדילו, מגנטים של ארמדילו, ופנקסון פצפון, גם הוא של ארמדילו.

המשכנו ל-Mate, אבל הכניסה שם מותרת מגיל 25 ומעלה, ורק אני עמדתי בתנאי. אז לקחנו מונית למולי בלומ'ס, כי הבת זכרה לטובה את קדרת הבשר בגינס שלהם, והבן עדיין היה רעב. היה נפלא כתמיד, אבל אני לא אכתוב עליהם שוב, מוזר לכתוב על מקום שהייתי בו כל כך הרבה פעמים, והספיקה לי פעם אחת.

היה ערב מקסים, ואני מחכה כבר לביקור הבא שלהם בארץ.

ארמדילו סרבסה

דיזנגוף 174
תל אביב
03-5293277

 

We are a small family. And not only that I have only three cousins, and that they're much older than me, two of them are not living in Israel. For the Passover dinner my oldest cousin came to visit, with his wife and two kids, each one on a different flight. The kids are much younger than me, but old enough to go out drinking with me (well, at least in Israel. In the states the boy is still premature to drink…)

When we entered Armadilo Cerveza it was quite early, and thus we set there by ourselves. The kids deduced that I like sitting in empty places. But when the night went on, it became full. Even a black cat walked on the bar. The girl felt at home, with the English writing the window and the right atmosphere, what made her confused whenever she heard Hebrew around her.

The boy and I drank Newcastle, and the girl took Stella. The kids were hungry, so we ordered some food. The menu was written with chalk on the wall, but its potential ability to be changed wasn't executed, and it was the same menu I saw right after the launch of the place (at least for the food). The waitress helped us choose two dishes out of the small variety: The first one was chopped leaver, an excellent dish, that I also had last time I was there. It arrived with toasts.

The second dish was Hinkali, a Georgian dish of dumplings filled with meat (the waitress recommended meat over cheese, and the boy said he didn't eat cheese, so that's how the decision was made). The boy hesitated on eating white flour in Passover when he celebrates it in Israel, but I explained him that it doesn't matter when you drink beer in Passover. The girl agreed.

Everything was tasty, but it was time to move on. Before we left, we managed to arrange ourselves a nice collection of the merchandizes from this place: armadilo stickers, armadilo magnets and a tiny notepad, with armadilo as well.

We went on to Mate, but the entrance was allowed for age 25 and up only, and I was the only one of us who met the criteria. So we took a cab to Molly Bloom's, because the girl recalled their Guinness Stew, and the boy was still hungry. It was great as usual, but I won't write about it again, since it is strange to write about a place that used to be my second home, and once was enough.

I had a great time, and I can't wait for their next visit in Israel.

Armadilo Cerveza
174 Dizengoff
Tel Aviv
03-5293277

 P.S. Kids, feel free to send me some editing notes. It's never too late…

תגובות מהפוסט המקורי:

כמה מתוק הארמדילו הזה!!!
אני רוצה ארמדילו מחמד!
27/04/2008 09:11:26   יפעת