מידות רעות - הבלוג של ארז עמירן

בר רפאלי מתחתנת (ולא איתי)

בר רפאלי כבר לא תהיה אשתי. רקוויאם לחלום

ארז עמירן

28/01/2015


bar-1

(צילום מסך "ערב טוב עם גיא פינס")

אז זהו, כנראה, ורוב הסיכויים שאכן, אל תתפסו אותי במילה, אבל, בר רפאלי מתחתנת...

נערת הגביע והפוסטר האולטימטיבית של המדינה (באמת, איך עוד לא הציעו לה שיריון למקום ה-11 ברשימת הבית היהודי...?) אמרה "איי דו" לצמוד שלה בשנתיים האחרונות עדי עזרא. אצולת הבלונד מאחדת כוחות עם אצולת הממון. בריכת הגנטיקה המשותפת הזו היא ללא ספק החלום הרטוב של העם והגזע, ברור, אבל איפה זה משאיר אותנו??

רובנו  גדלים בתחושה שהגורל בעט לנו בפנים, גרם לנו להיוולד בצד הלא נכון של קו המשווה, וגם הנחית אותנו בחיק הורינו הלא-עשירים-מספיק. כשאנחנו מתבגרים,  נדמה לנו, שהגיע הזמן שנקבל את מה שתמיד היינו ראויים לו ואף אחד לא ידע.

כל עוד בר רפאלי הסתובבה עם שלט "פנויה", הסיכויים היו לגמרי לטובתנו. עד לרגע זה היה לנו עוד צ'אנס להיות ה-בנזוג הבא של בר. למה לא? מה חסר לנו?? אפילו אמא אמרה לנו תמיד שאנחנו מתת אל למין הנשי. שלא לדבר על העובדה שאנחנו יותר גבוהים מציון ברוך, לא ככה?!

לא ככה.

דקה לשחרור אופפפ עצבני, ונחזור שוב לזוג המורכב מבר רפאלי והאיש שהוא לא אנחנו –

מסתבר שהצעת הנישואים הדרמטית והרומנטית-להפליא (הוא הציע לה והיא אמרה כן. סוף ציטוט) התרחשה לאחרונה ומאז שומר הזוג על סודיות מוחלטת ולא גילה עליה לאיש חוץ מלמשפחה הקרובה, ולמאקו, כמובן.

מיסוד היחסים מגיע אחרי שנה תקשורתית סוערת שבה הזוג נפרד וחזר וחוזר חלילה כשבאמצע תובל הקשר בסיפור הריקוד עם מיק ג'אגר שעורר את קנאתו של עדי, סיפור שהיה-או-לא-היה (כנראה שלא) והותיר אותנו עם משחק החברה הידוע -"האם היית עושה את מיק ג'אגר?" (מצד אחד – הוא אבן מתגלגלת, מצד שני – הוא בגיל של סבתא שלי)

מסתבר שהכל נסלח (ונצלח). הזוג, שכבר סימן וי על מגורים משותפים, עושה את הצעד הבא הכי מתבקש בתפוצה הפולנית הגדולה ביותר שקיימת מחוץ לוארשה. כן, מתחתנים.

אז – אני מאוד שמח בשביל בר, וגם בשביל עדי עזרא, ובשביל האנושות כולה שקיבלה הוכחה שאפשר לזכות בבר רפאלי בזכות האהבה. כל עוד אתה מיליונר וחתיך, כמובן.

לפחות לא מדובר בגוי כמו האקס המיתולוגי לבית די קפריו. יהודי כשר עם ארומה מזרחית אפילו. כאמור, השריון למקום ה-11 במפלגת הבית היהודי מעולם לא היה ריאלי יותר...

bar-2איור - ארז עמירן