זהבה גלאון לדן חלוץ: אתה אדם שפל ובזוי

דן חלוץ הדף ביקורות שהוטחו כלפיו ביחס להתנהלות במלחמת לבנון השנייה בתכנית "המקור" בערוץ 10, וטען שלתלונות יש רקע פוליטי כי אחד המתלוננים הוא בנה של ח"כ זהבה גלאון. בתגובה קוראת לו גלאון להתבייש ומגנה את הזלזול שלו בחיילים

ח''כ זהבה גלאון

14/05/2015


דן חלוץ. צילום מסך

דן חלוץ, אתה אדם שפל ובזוי.

התייחסת אתמול בסרט של רביב דרוקר על מלחמת לבנון השנייה לבני הבכור יפתח, שנלחם במלחמה במסגרת חטיבת המילואים אלכסנדרוני, כקמ"ן של החטיבה, במשך שבועות ארוכים בעומק לבנון. יפתח חווה על בשרו יחד עם עוד מאות חיילים אחרים לא רק את המחיר המחריד של הלחימה, אלא גם את המחדלים הלוגיסטיים הקשים שאפיינו את פעולת צה"ל, שהובילו לכך שהוא והחיילים שלו היו פעמים רבות על סף התייבשות, נאלצו לפרוץ לתחנת דלק כדי למצוא מים, וסחבו את חבריהם הפצועים קילומטרים רבים בגלל שהפיקוד לא פתח צירי פינוי.

אלה ממש לא חוויות נקודתיות, אלא חלק מכשלים מערכתיים, שוועדת ווינוגרד קבעה שהתרחשו בכלל יחידות הצבא במלחמה. יפתח, יחד עם עוד קציני מילואים אחרים מחטיבת אלכסנדרוני, הביע בפני הרמטכ"ל חלוץ ביקורת ישירה על הסוגיה הזאת בתחקיר שנערך בחטיבה אחרי המלחמה.

והנה אתמול ראינו את חלוץ, תשע שנים אחרי המלחמה, מתראיין ונשאל על מחדל האספקה במלחמה, שעלה בחייהם של חיילים ושהוא אחראי לו ישירות. ומה היה לו להגיד? שמדובר ב"אירוע פוליטי". "פוליטי?" שואל אותו רביב דרוקר. "הקצין המתלונן", עונה חלוץ בחיוך זחוח, ומוסיף בשקט כממתיק סוד, "הוא בן של חברת כנסת - זהבה גלאון". אומר ולא מוסיף, בציפייה שנבין את המסר המובלע - שהקביעה הזאת מסירה את הנושא מסדר היום.

ראיתי ולא האמנתי כמה נמוך אפשר לרדת. דן חלוץ, זה מה שלקחת הביתה מהמלחמה ומהביקורת? החלטת שבגלל שאחד מהלוחמים שהעזו לדרוש תחקיר הוא בן של פוליטיקאית, סימן שהביקורת שלו ושל חבריו לחטיבה היא פוליטית ופסולה? אין לך בושה? אין לך כבוד לחיילים האלה ולמה שהם עברו?

תרשו לי להיות ברורה: ליפתח ולי הייתה מחלוקת לגבי המלחמה. אני ביקרתי בחריפות את הדרג המדיני במהלך המלחמה על קבלת ההחלטות לפניה ובמהלכה, עתרתי לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד וקראתי לראש הממשלה ולשר הביטחון להתפטר.

יפתח לא הסכים איתי, והביקורת שלו, כקצין לוחם, לאחר המלחמה הייתה על הדרך בה היא נוהלה. היו לנו על זה וויכוחים רבים אחרי המלחמה. אבל בלי קשר לזה, יש לי הערכה אדירה אליו ואל כל החברים שלו, שהתייצבו כדי לסכן את חייהם בלבנון במשך חמישה שבועות של לחימה, (שבמהלכן לא שמענו ממנו מילה וחצי מילה) ובסיומה דרשו מהדרג הפיקודי שיפגין כלפיהם את אותה מחויבות שהם הפגינו כלפי הצבא וכלפי המדינה.

במקום זה הסתבר אתמול, שגם תשע שנים אחרי, כל מה שדן חלוץ מסוגל לתת לחיילים האלה בתמורה זה זלזול דוחה וניסיון לפסול את הביקורת שהייתה להם עליו בשיטה הכי מכוערת שיש - האשמה מרומזת בהטייה פוליטית. תתבייש.

שני דברים לסיום:

האחד הוא, שהשיטה הזאת היא רעילה ומסוכנת בהרבה מהמקרה הנקודתי הזה. גם אחרי "צוק איתן" הייתה ביקורת מתוך הצבא ומחוץ לו על שיטות הלחימה, על ההכנה, על הפעלת הכוח - על כל אותם דברים שאנחנו כחברה שהצבא הוא חלק כל כך משמעותי בה צריכים וחייבים לבקר ולדרוש שצה"ל יתחקר ויתקן.

ביותר מדי מקרים הביקורת הזאת נזרקת מהחלון בתואנה של פוליטיזציה ובוגדנות שמאלנית. כאילו שלצפות שצה"ל ישמור על טוהר הנשק או יעמוד בכללי הפעלת הכוח שלו עצמו זה מעשה תבוסתני וחתרני. זאת מגמה מסוכנת לא רק ברמה החברתית אלא גם עבור צה"ל עצמו, שמאבד בצורה הזאת מהיכולת שלו לעבור תהליך של בירור פנימי, ומקדש את האדרת ההצלחה על חשבון הביקורת, התיקון והצבת היעדים.

והדבר השני הוא שבדברים שאמר הרמטכ"ל, הוא הוכיח סופית את מה שמכירת המניות ביום הראשון למלחמה, הדיבור על המכה הקטנה בכנף המטוס, והמחדלים העצומים בלבנון כבר הדגימו מזמן: שדן חלוץ מעולם לא היה ראוי לפקד על חיילים, ובוודאי לא להוביל אותם לקרב.

מתוך עמוד הפייסבוק של זהבה גלאון