כמה כיף לטעות

האמת, אני הייתי סקפטית. לא חשבתי שירשיעו אותו. בכל זאת, תקדים שכזה. הנה יש לנו ברזומה נשיא לשעבר שהוא אנס, שקרן, עבריין מין סדרתי ומניפולטור. כל הכבוד

נעמה תורן

30/12/2010


ברגעים אלה, כשאולפן החדשות רוחש ורוגש, ההיסטוריה מתרחשת אל מול המצלמות, כמו שאומרים בפרומואים: משה קצב, נשיא וגם אנס, יוצא מבית המשפט, מוקף בבני משפחה – לא כולל גילה, שסוף סוף עושה בשכל ושומרת ממנו מרחק - שחיים בספרה אחרת, עם חוקים אחרים ומוסר אחר, והבן שלו בועז מכריז בקול שבור שהוא גאה באבא, ושהמשפט אינו משפט צדק, הרי השופטים פעלו מתוך גחמה, לא לאור העובדות. צודק, סבבה של אבא. ממש אבא גנוב.

האמת, הייתי בטוחה שיוציאו אותו בזול, את קצב. לא אונס, אלא צ'פחה לא מוסרית שאינה במקומה, נו נו נו קטן שאין עמו קלון. כמה כיף לטעות לפעמים.

"אני נשיא כל יכול. מה, לא?"

על מה הוא חושב עכשיו, קצב, הנשיא האנס, בדרך הביתה? אולי – "איזה באסה שדחיתי את עסקת הטיעון שהציעה הפרקליטות?", אולי - "למה רצתי להשטנקר אצל מזוז על א' ואחר כך בפני כל המדינה, איך כל זה התהפך עליי, חשבתי שאני נשיא ואני יכול הכל. מה, לא?", אולי בכלל – "למה לעזאזל הייתי חייב לרוץ לנשיאות, מה היה רע לי לתקוף במשרד התיירות, ממילא פרס נהיה נשיא?", אולי הוא חושב – "חבל שלא עשני אשה"? ואולי הוא מת מפחד - מה הוא יגיד לגילה, כשייכנס הביתה?

ומה חושב מני מזוז? האם הוא מתחרט על עסקת הטיעון המבישה, שהוציאה את סעיפי האונס מכתב האישום, זרקה משם את א' מבית הנשיא וגם ערערה את אמינותה? אולי הוא צריך להרים לה טלפון ולהתנצל, דבר ראשון אחרי שתסתיים השביתה? ואיך ילך היום אביגדור פלדמן לישון? מה הוא יגיד בפעם הבאה שאילנה דיין תראיין אותו? זה לא האיש שהגן פעם על זכויות האדם?

והמתלוננות – הייתי יוצאת איתן לדרינק ואומרת להן כל הכבוד, כל הכבוד שיצאתן בקול, שהלכתן נגד כל הסיכויים והלוואי שיכולתן לגלות את שאר האותיות שמאחורי האותיות. וא' מבית הנשיא, את באמת אלף-אלף, כמו שסבתא שלי היתה אומרת. בהצלחה בתביעה האזרחית, אם וכאשר תהיה.

ומה אגיד לבנותיי ביום כזה?

שלמרות שאנחנו חיים במדינה גזענית ומושחתת, מדינה לעשירים בלבד, בית המשפט הוא מקום שבו יש סיכוי לשוויון בפני החוק, עדיין; שמותר להגיד לא - תמיד, בכל מצב, בכל שלב, וכשאת אומרת לא – את מתכוונת לא, ומי שמחפש סאבטקסט – שלא יתפלא אם יגיע לספסל הנאשמים.

שאף פעם לא צריך לפחד להתלונן, אף פעם לא לוותר, לא חשוב כמה גדול וחשוב ה"טרופותי" שבא ממול.

לבלוג של נעמה תורן

קראו גם מה חשבה בילי מוסקונה- לרמן על הרשעתו של קצב.