חיים וטעים – אוכל ובריאות - הבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

טייגר לילי - מסעדה תאילנדית נעימה

כחובבת מושבעת של המטבח התאילנדי הייתי חייבת לדגום את מסעדת טייגר לילי שנפתחה לפני מספר חודשים (ברמת החי״ל) בת״א.

אורלי כהן - חיים וטעים

05/04/2013


הגענו 2 זוגות כשזוג אחד רוצה אוכל תאילנדי אותנטי כמו בתאילנד (אנחנו) וזוג שני רוצה אוכל טעים בסגנון תאילנדי (החברים). הגענו למסעדה בלב פתוח ובנפש חפצה או במילים אחרות: בראש טוב וחיך מתגעגע. מתגעגע לטעמים, לניחוחות ולאווירה המחשמלת של תאילנד.

היות ואין עדיין קוקטיילים במקום (חבל מאד, חלק מהחוויה התאילנדית היא שתיית קוקטיילים על החוף כדי להכנס לראש), הסתפקנו ביין ישראלי לנשים ובירה לגברים.
ואיזו בירה? המקום מציע בשלב זה: סטלה, ו-ויינשטפן בכוסות (הלו, זה תאילנד?) וסינגה תאילנדית בבקבוק.

סקירה של התפריט הראתה שיש מנות בדרגות חריפות שונות שמסומנות, כמקובל, ע״י מספר פלפלים לצד כל מנה. הבחנתי שיש יותר מדי מנות שאין להן פלפלים כלל ויש מעט מדי מנות עם 3 פלפלים. מבחינתי זה מעט תמוה כי אוכל תאילנדי הוא כמעט מילה נרדפת לחריפות. חריפות נעימה וכייפית כזו. אצלנו בבית קוראים לזה ״מדד הטישו״. כי אוכל תאילנדי נמדד במידת הנזילות שהוא גורם לנו מהעיניים ומהאף.

מה טעמנו? לראשונות, ניסינו 4 מנות:

סאטה- שיפודי פרגית (אפשר לבחור גם בגירסת בשר לבן) ברוטב קארי, חלב קוקוס ובוטנים. מנה טובה ונדיבה של 3 שיפודים רכים וטעימים ברוטב בטעם בוטנים עז. אגב, המנה נעדרת חריפות בכלל. 26 ₪

סום טאם - סלט פפאיה ירוקה, עגבניות שרי, בוטנים, שום , לימון וצ'ילי.
טוב, זו המנה שעל פיה נמדדת מסעדה תאילנדית מבחינתי. בתפריט הוגדר שזוהי מנה בדרגת חריפות של 3 פלפלים, והמלצרית הסבה תשומת ליבנו לכך והסבירה שניתן לקבל אותה בחריפות לייט עם ״חריף בצד״. כדי לאפשר לכולם סביב השולחן לטעום מהמנה בחרנו באופציה הזו. כשהמנה הגיעה הוספתי לחלקי את כל החריף שהוגש בצד והמנה עדיין לא הגיעה למדד החריפות שאני מצפה לה ממנת 3 פלפלים. יחד עם זאת, למרות שלא היתה בו השעועית הירוקה המסורתית, וכן, אינני בטוחה שהסלט נכתש במכתש ועלי כמיטב המסורת התאית, הסלט היה טעים. לי היתה חסרה, כאמור, החריפות והריח האופייני (ריח גרביים). נראה שגם אותו מיגרו כדי שלא ירתיע את הסועד בעל החך הישראלי. 32 ₪

פלא מוק קאתייאם - קלמרי, ראשי קלמרי, קריספי שום, רוטב צדפות וכוסברה. מנה שהגיעה לבקשתנו בלי כוסברה. מנה טעימה שכיף לנשנש עם מקלות אכילה. בכל זאת היה חסר משהו, לדעתנו צריך לבוא עם משהו על יד. 38 ₪.

מו סאוואן - רצועות בשר לבן פריכות בתאי ווסקי ותבלינים. מנה חביבה, אך סתמית. מספר נתחי בשר וזהו. לטעמי היה חסר בה מרכיב ירקני ושוב, חריפות. 38 ₪

לעיקריות בחרנו 2 מנות קארי:

גנג קייאוון - תבשיל חלב קוקוס עם שרימפס, חצילים תאיים - בעונה (היות וזו לא ״העונה״ המנה הוגשה עם חציל ישראלי רגיל. לטעמי זה חבל. זו לא העונה? אל תציעו את המנה בכלל. למה לעגל פינות כבר בתקופת ההרצה?) פטריות ועלי בזיליקום מתובל בקארי ירוק. המנה לא לטעמי ולא התקרבה למנות קארי ירוק שאכלתי המון פעמים בעבר הן בתאילנד והן במסעדות תאיות ברחבי אירופה. זו הרצה וזה הזמן לשפר ולחדד. 69 ₪

פאת פת - חזה עוף בקארי אדום, חלב קוקוס, צ'ילי, גמבה אדומה, במבו שוט, שעועית ירוקה ובזיליקום תאילנדי. המנה היתה טעימה מאד. המון רוטב עם טעם חזק של במבוק שאני כל כך אוהבת. קערת קארי שכיף לטבול בה את האורז. אחרי שתגברתי חריפות, אין לי ספק שזו מנה שהייתי מזמינה שוב. 69 ₪

2 מנות נודלס שנדגמו ע״י חברי (אני לא טעמתי):

פאד תאי - בכל מסעדה תאילנדית חובה שתהיה מנה כזו. לשולחן הגיעה מנה קלאסית גדולה עם אטריות אורז, שרימפס, נבטים, גזר, בצל ירוק, בוטנים ולימון. מנה שהוגדרה: ״טעים״. 53 ₪

פאד סיאייו - אטריות אורז רחבות מוקפצות בסויה שחורה עם ביצה, בקר, ברוקולי, בוק-צ'וי ותרד תאילנדי. המנה נדיבה, נראית טוב ומכילה שילוב לא שיגרתי ולא בנאלי. המנה הוגדרה: ״טעים מאד״. 58 ₪

לקינוח בחרנו לחלוק מנה של פנקוטה חלב קוקוס עם כדור סורבה מנגו ופסיפלורה. מנה נעימה, קרירה, קלילה וטעימה שחיסלנו למרות שהיינו כבר מפוצצים. 37 ש"ח

סיכום:
המקום נחמד, מעוצב יפה, האווירה נעימה והשירות מעולה.
לגבי האוכל, האוכל טעים, אך עבר התאמה ו״גיור״ לטעם הישראלי. ההתאמה גרמה לכך שבדרך אבד לו הקסם והטעם התאילני האופייני,
כך שלדעתי המסעדה מתאימה למי שרוצה לטעום ולהכיר אוכל תאילנדי למתחילים.

הסטנדרט שהציבה מסעדת בית תאילנדי בכל הקשור לאוכל תאילנדי אותנטי הוא גבוה מאד והיא שומרת עליו כבר מספר שנים.
טייגר לילי עדיין לא סיימה את שלב ההרצה והאוכל שטעמנו מראה שיש לה פוטנציאל להיות תאילנדית ראויה בהחלט!
המחירים סבירים בהחלט. סה״כ שילמנו 540 שקל לפני טיפ ל-4 איש.

טייגר לילי: רחוב הברזל 32 תל אביב.

לא צילמתי כי המקום חשוך. התמונות לקוחות מתמונות של המקום שמצאתי ברשת.