פיסות מהחיים - הבלוג של   אביגייל פולק כהן

לא טוב היות האדם לבדו

מה שעשינו למען עצמנו בלבד, מת איתנו. מה שעשינו למען אחרים - חי לנצח. אירוח אנשים בודדים בשבתות וחגים יהפוך אותנו לחברה טובה יותר

  אביגייל פולק כהן

16/09/2015


"כיום אני לובש את בדידותי כלבוש מעיל חם, והוא מונח על כתפי כידיה המנחמות של אחות, ויכול אני לכפתרו, למגן מפני הרוח המצליפה. אבל אז עדיין היתה לי הבדידות כשריון קשקשים הפוצע את גופי כאילו ביקש לקרוע את עורי רצועות רצועות."
אביגדור דגן- מתוך הספר "בינת השכוי"
\
בדידות היא אחד הדברים האכזריים אמרה לא פעם אימי והיא ידעה על מה היא מדברת.
הגם שנדמה שמתרגלים אליה וחיים עמה בשלום עמוק בפנים התחושה אחרת לגמרי.
אנשים בודדים רבים נמצאים סביבנו. מבוגרים יותר או פחות, קשישים ואף צעירים. הסיבות לבדידותם רבות הן ואל לנו לשפוט או אפילו לשאול מדוע הבדידות היא חלק מחייהם. אנחנו כחברה וכבני אדם נוכל להפיג להם ולו במעט את הבדידות.
אני זוכרת את האושר על פניהם של אנשים שאירחה אימי ואירחתי אני בעצמי לחגים או לשבתות או אפילו לארוחת ערב כך סתם באמצע השבוע. פתאום הם חלק מהחברה. הם מדברים, מקשיבים להם, הם צוחקים הם נהנים ובעיקר ליבם מתמלא באושר שהנה הם לא ממש לבד.
שנה חדשה כבר בפתח וזה זמן לא רק לחשבון נפש אישי אלא זמן להביט סביב ולראות אותם,את האנשים הבודדים. אלה שיחגגו את החגים לבד, אלה שאין מי שייברך אותם ואין להם את מי לברך. אלה שרוצים רק לרגע להיות חלק משולחן החג או חלק ממשפחה שסתם צופה בסרט להנאתה.
בשנה החדשה אמשיך את המסורת של אימי לתת לאנשים בודדים מעט שלווה וחברה. לתת למבט שלהם להיות מאושר, ללב שלהם להיות מלא ובעיקר לתת להם רגעים בהם 'לבד' זה לא חלק מהם.
בואו כולנו יחד נפתח את הלב,הבית וניתן לכל אדם בודד את רגעי השמחה האלה.
שתהיה זו שנה של טוב, של חמלה, נתינה, הבנה וקבלת האחר.
00000000
צילום:shutterstock