פיוז קצר - הבלוג של קארין רוזנצוויג

תזכורת!

שלא תתעוררי ותביני שעברו עוד תשעה חודשים...

קארין רוזנצוויג

09/08/2016


את כל הזמן שוכחת.
תיזכרי איך היה לך אז בפארק, כשרק התחלתם ללכת וכבר הרגשת את הביקורת שלו.
אל תתני לעצמך לשכוח את ההרגשה שהיתה לך אז, כשחשבת לעצמך ״למה באתי לעזאזל?!״...
כבר בשניות הראשונות הבנת שזה הולך להיות ערב קשה לכם, ולא בגלל סיבה מהותית.
אולי, בעצם, כן סיבה מהותית?...
את לא מי שהוא מאחל לעצמו. לא מי שהוא רוצה. זה די מהותי...
מהמשפט השני הרגשת את הטונים שהיו מזמן... הקול הזה שמאוכזב ממך, ש״חבל שאת לא מבינה...שאת לא קצת יותר...״
אבל היום את כן מבינה! את מכירה את עצמך הכי טוב היום, והוא בכלל לא בא כדי להכיר. תשעה חודשים הוא לא היה שם להכיר. ועדיין, הרגשת שאת מישהי ששווה לו להכיר. ולא יכולת לחשוב על לחכות עד שידפוק לך בדלת. אז נכנסת שוב הביתה, וברגעים הראשונים, זה באמת הרגיש כמו בית.
כמה רגעים אחרי והבית שוב נתן לך לחכות על הספה...
תיזכרי בתחושה שהיתה לך כל הדרך חזרה, אחרי ה-high, אחרי ה-down ובזמן הניסיון לטפס חזרה למצב הרגיל שלך.
ניסיון כושל.
אל תשכחי את הרגעים שישבתם בגלידה והרגשת לבד, כבר הרגשת את זה איתו פעם.
דקות ארוכות שניסית ללכוד לו את המבט, לסחוט עוד מחמאה ועוד אמפתיה שלא היתה שם.
אל תשכחי שבמשך תשעה חודשים, לא פחדת שיעזבו אותך.
תיזכרי כמה שרצית שאותו הערב ייגמר כבר! שתגיעי כבר לדירה שלך, לחדר שלך, למקום שלך, שתרגישי באמת בית.
אל תשכחי כמה כאב לך לשמוע אותו אומר ש"מה שיהיה, יהיה, וגם אם לא יהיה, זה בסדר", ותיזכרי שהחלטת שאת רוצה אחד שתהיי לו החברה הכי טובה.
זה נכון שאת לא מעריכה את עצמך מי יודע מה, שאין לך מושג מה חושבים האחרים מבחוץ ושתמיד את בטוחה שהם לא אוהבים.
הפעם את לא טועה.
תעדיפי לכאוב מגעגוע מלכאוב מהלבד שבביחד איתו.
את עוד תמצאי את מי לאהוב, יהיה בסדר, סך הכל, "את בסדר״.
down