ועדות הכנסת - איפה יש הכי מעט ח"כיות?

כדאי לחברות הכנסת שלנו להיות חלק מוועדות הכנסת ורצוי מאד באלה שבאופן מסורתי נחשבות "חשובות ובעלות כוח", אלא שרובן חברות בוועדות שעוסקות ב"נושאים נשיים". אז מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?

אושיק פלר גיל

05/03/2015


ועדות הכנסת - איפה הנשים? צילום: אוריאל סיני Getty Images‬ ‫‬

אחד האפיקים החשובים והמשמעותיים לפעילות פרלמנטרית של חברי הכנסת הוא ועדות הכנסת. בכנסת פועלות מעל תריסר ועדות קבועות, ובנוסף עוד כמה שמוקמות כיוזמה מיוחדת, למשל הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים. הוועדות הן זרוע ביצוע חשובה בפעילות הכנסת והן מעלות למליאה יוזמות חקיקה שמאושרות פעמים רבות כפי שהן. לדיוני הוועדות יתרונות רבים: לרוב מתקיימים בהן דיונים מעמיקים יותר מאשר במליאה, אפשר להזמין גורמים חיצוניים, מומחים ובעלי עניין שמעשירים את הדיון בפרספקטיבות נוספות, ניתן לקיים דיונים סגורים ולא פומביים... בקיצור, ועדה שעובדת ברצינות היא נכס פרלמנטרי לציבור כולו.

בהיסטוריה של הוועדות ניתן למצוא וועדות מאוד פעילות כמו גם כאלה מנומנמות. זוהי זירה משמעותית ובעלת השפעה במעגלים רחבים עבור חברת כנסת שרוצה להשפיע או לחבר כנסת המגיע עם אג'נדה (סיעתית או אישית). לעיתים, חברות כנסת מזוהות בקרב הציבור עם פעילות באחת הוועדות: לדוגמא ח"כ סתיו שפיר עם וועדת הכספים, ח"כ אורלי לוי אבקסיס עם הוועדה לזכויות הילד בראשה היא עומדת או ח"כ עליזה לביא, שעומדת בראש הוועדה לקידום מעמד האישה.

אם כך, לטובת העשייה הפרלמנטרית, כדאי לנבחרות הציבור שלנו להיות חלק מוועדות הכנסת ורצוי מאד באלה שבאופן מסורתי נחשבות "חשובות ובעלות כוח". איוש הוועדות תלוי בגודל המפלגה, מיקומה וההסכמים הקואליציוניים אליהם הגיעה, ועדיין, מאוד מעניין לראות כמה מחברות הכנסת נמצאות בוועדות הפרלמנטריות. האם בדומה לשיעור הייצוג שלהן בכנסת? באיזה וועדות הן נמצאות ופעילות? האם גם בוועדות הנחשבות בעלות כוח והשפעה? בדיקה  כזו יכולה להעיד על אפשרותן לממש את הכוח הפרלמנטרי שנתנו להן הבוחרים. נכונה העובדה שהימצאות חבר כנסת בוועדה לא מוכיחה שאכן היה פעיל, אבל מה שבטוח הוא שאם הוא לא חבר בוועדה אז היכולת שלו לפעול מצטמצמת באופן משמעותי.

בכנסת הנוכחית מכהנות בכנסת 18 ועדות. בראש שש מהן עומדות חברות כנסת: פניות הציבור, פנים והגנת הסביבה, זכויות הילד, שוויון מגדרי וקידום מעמד האישה, שוויון בנטל והוועדה לבעיות עובדים זרים. רק בוועדת עלייה וקליטה לא נמצאות נשים בכלל, אולי משום שמספר החברים בה קטן משמעותית ביחס לשאר.

איפה נמצאות הכי הרבה נשים? רוצות לנחש? יש להניח שאתן צודקות - בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי (55% מהחברי הוועדה הן נשים), בוועדת העבודה, רווחה ובריאות (45%) ובוועדה לזכויות הילד (43%). לא מפתיע, נכון? ולעומת זאת, איפה יש מעט נשים??? הכי מעט יש בוועדה למדע וטכנולוגיה (11%), כמו גם בוועדת חוץ וביטחון, וועדת הכנסת והוועדה לשוויון בנטל (בכולן 12%). ללא ספק, וועדות חשובות מאוד ובעלות השפעה מכרעת על כלל הציבור, לרבות נשים כמובן. וודאי תרצו לדעת כמה נשים יש בוועדת הכספים, זו הוועדה שחורצת מיליונים לכאן או לשם ובעלת השפעה על כל התחומים כולם? 22% בלבד, דומה  לשיעור ייצוג הנשים בכנסת הנוכחית.

אולי זה בכלל נקודתי ומקרי? כדי לסבר את האוזן ניתן להשוות את הנתונים האלו למחקר המרתק שעשו ד"ר חן פרידברג ורעות איצקוביץ-מלכה לפני כשנתיים. המחקר כולל את ניתוח הפעילות הפרלמנטרית של חברות הכנסת בשתי הכנסות הקודמות במספר אפיקים, כולל בוועדות. לא אכנס להשוואה מעמיקה, רק אספר כי למשל, גם בשתי הכנסות הקודמות היו מעט מאוד נשים בוועדת חוץ וביטחון. לעומת זאת, בדומה למצב היום, בוועדת העבודה והרווחה ובוועדה למעמד האישה היו באופן יחסי הרבה נשים. אם הממצאים בנושא חוזרים על עצמם בשלוש הכנסות הקודמות (ובסוד אגלה לכם כי גם לפני כן), נראה כי אחוזים אלו אינם מקריים או נקודתיים ויש בהם כדי להעיד על.... על מה?

הניתוח שנעשה על ידי החוקרות הנ"ל מצא כי "שיעור גבוה של נשים מרכיב את הוועדות הנחשבות נשיות, העוסקות בנושאים רכים, ואילו שיעור גבוה של גברים מרכיב את הוועדות שאינן נשיות ושנתפסות בדרך כלל כחשובות ויוקרתיות יותר". כדי שלא נחשוב שאנחנו מדינה מיוחדת אוסיף ואספר כי ממצאים דומים נמצאו גם במדינות אחרות. מסקנתם של מחקרים שנעשו ברחבי העולם היא ש"נשים מודרות באופן יחסי מוועדות שנחשבות חשובות, דוגמת וועדת כספים או מדיניות חוץ, גם אם שיעורן בפרלמנט גבוה" (עמ' 55). מה תגידו? עד שכבר הצליחו להיכנס לכנסת - מדירים אותן מוועדות מסוימות?

מסתבר שהעיסוק המוגבר של חברות הכנסת ב"נושאים נשיים" בהשוואה לגברים, בא לידי ביטוי לא רק באיוש הוועדות אלא גם בניתוח השאילתות והצעות החוק הפרטיות. העובדה שנשים עוסקות בנושאים אלו איננה שלילית כמובן, אלא שהייתי רוצה לראות יותר נשים הפועלות גם בנושאים כביכול "גבריים" כמו ביטחון.

שאלת הביצה והתרנגולת טובה גם במקרה זה - האם הנשים המחוקקות מעדיפות לעסוק ב"נושאים הנשיים" יותר מהגברים או שמדובר בהסללה שלהן? זו שאלה מורכבת ורבת פנים ותקצר היריעה מלענות לה כעת. יחד עם זאת, חשוב לציין שלא מדובר בחלוקה חדה אלא במגמות ונטיות שיש להן גם יוצאי דופן כמו פעילותה הנמרצת של ח"כ סתיו שפיר בוועדת הכספים או ח"כ מירב מיכאלי בוועדת חוץ ובטחון.

לסיכום, לא די בכך שנשים ייכנסו למשכן הלאומי, חשוב מאוד שהן יהיו בוועדות הכנסת בכל קשת הפעילות הפרלמנטרית הקיימת, ללא חלוקה מגדרית של תחומי עשייה. ואתם יודעים מה? הייתי גם מאוד רוצה שגם חברי הכנסת ייבחרו לעסוק בנושאים ה"נשיים" החשובים כל כך.