הבלוג של יועד אליעז - הבלוג של דר יועד אליעז

כאשר המתבגרים שלנו אינם הולכים בתלם...

משפחות רבות בהן מתבגר או מתבגרת אינם הולכים בתלם המשפחתי נקלעות למשבר. המשפחה אינה מקבלת את אורח החיים שהמתבגר בוחר, המתבגר אינו מוכן לוותר על דרכו הייחודית, כל צד מתבצר בעמדותיו... והמשבר בעיצומו.

דר יועד אליעז

17/10/2010


כאשר שתי בנותינו הגיעו לגיל ההתבגרות, הן בחרו בדיאטה טבעונית. הן הפסיקו לאכול כל דבר שמקורו מהחי, וכל דבר שכרוך בניצול של בעלי חיים. כך שמלבד בשר, מוצרי חלב וביצים, נמנעו אפילו מאכילת דבש – שהפקתו כרוכה בניצול הדבורים! בנותינו לא הסתפקו באימוץ הטבעונות כדיאטה וכדרך החיים שלהן. הן היו מסבירות לנו את עקרונות הטבעונות, את המחיר הסביבתי שאנו משלמים על אכילת מוצרים מהחי, ועל האכזריות הרבה הכרוכה בעניין.

אשתי ואני לא היינו מוכנים שהקשר עם בנותינו יפגע. בתחילה לא אהבנו את הביקורת שלהן על הרגלי התזונה שלנו. אולם עד מהרה הבנו שאם אנחנו רוצים לשמור על הקשרים עימהן, יהיה עלינו להגמיש את תפיסת העולם שלנו, ואף לשנות חלק מעמדותינו. לא הפכנו לטבעונים, ואפילו לא לצמחוניים. אבל אפשרנו לעצמנו להשתכנע בצדקת חלק מן הטיעונים שלהן: השתכנענו כי על אכילת מזון המופק מבעלי חיים אנו משלמים מחיר בריאותי, וכחברה אנו משלמים מחיר אקולוגי כבד. השתכנענו עוד כי הנורמה המאפשרת טבח המוני בבעלי החיים, והתעללות ממושכת בהם עודם בחיים, היא נורמה פסולה שאינה מוסרית. וכך, המאבק הפך לדיאלוג. בנותינו מבינות שלא נקבל עלינו את השקפת עולמם החדשה במלואה, אולם יודעות שאנחנו מבינים ומקבלים את הרעיונות בהם הן מאמינות.

כשילדינו עודם בגיל הילדות הם מזדהים עם אורח החיים של המשפחה. במשפחות דתיות הילדים דתיים, ובמשפחות חילוניות – חילונים. כך גם בשאר תחומי החיים, הילדים לפני גיל ההתבגרות מקבלים כמובן מאליו את אורח החיים של הוריהם.  ההזדהות שלהם איתנו ואם אורחות החיים של המשפחה נתפסת על ידינו כטבעית וכרצויה. בגיל ההתבגרות אחדים מהם מוצאים לעצמם אורחות חיים חדשות שלא עולות בקנה אחד עם אלו של המשפחה: חזרה בתשובה (או חילוניות), דיאטה ייחודית, אידיאולוגיה פוליטית או חברתית, והומוסקסואליות.

מה עלינו לעשות כשילדנו המתבגרים בוחרים באורח חיים שונה מזה שלנו? ככל שננסה, לא נוכל להתעלם, או להמעיט בחשיבות העניין. המציאות של המשפחה משתנה, והבחירה של המתבגרים נוכחת כל הזמן. אצל חוזרים בתשובה עולות שאלות של כשרות, שעלולות להוביל לכך שלא יהיו מסוגלים לאכול בבית המשפחה שמטבחה אינו כשר. מתבגרים ומתבגרות שיוצאים מהארון ירצו להזמין לבית המשפחה את חבריהם ההומואים ואת חברותיהן הלסביות, והטבעונים יבקשו לא לראות "חיות מתות" על שולחן האוכל...

הקונפליקט שמופיע במשפחות עשוי להיפתר במהרה, לפעמים המתבגרים זונחים את אורח החיים שבחרו, והעניין נשאר בזיכרון המשפחתי כגחמה של גיל ההתבגרות. אולם במקרים רבים המתבגרים דבקים באורח החיים החדש שלהם. במקרים בהם המשפחה אינה מסוגלת להשלים עם העובדה שילדיהם אינם ממשיכים את המסורות המשפחתיות נוצר קרע עמוק בינה לבין הבן או הבת ה"סוררים". קרע כזה כרוך במחיר כבד לכל בני המשפחה. ההורים מרגישים ש"איבדו" את ילדיהם, והאחרונים כועסים על הוריהם שאינם מקבלים את בחירתם, הם הולכים ומתרחקים, ולפעמים מעדיפים לוותר על הקשרים החמים ועל התמיכה שמשפחות מספקות בדרך כלל לבניה ולבנותיה. חלק מההורים עשויים להיזכר בתקופת ההתבגרות שלהם, במרידות שלהם כנגד הוריהם, ובתחושות הקשות שהיו מלוות לסכסוכים בינם לבין הוריהם. הם עשויים להיזכר בציפייה שלהם לזכות להבנה ולקבלה מצד הוריהם.

יש משפחות שמצליחות לגשר על הפערים שנוצרים בתוכן בהשקפות העולם ובאורחות החיים. קרע מכאיב אינו תוצאה הכרחית עבור משפחות שצאצאיהן המתבגרים בוחרים בהשקפת עולם שונה מזו של הוריהם. ברוב המקרים, המפתח לבעיה נמצא בידי ההורים – בגמישות דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגות שלהם. גם למשפחות שבהן נתגלע סכסוך סביב השקפות עולם יש דרך לישב את הסכסוך ולאחות את הקרע: אפשר להגמיש את תפיסת העולם, ולשנות את דפוסי המחשבה וההתנהגות כך שיתאימו יותר לאלו של הבנים והבנות.