ahazisraeli - הבלוג של אחז ישראלי

לא ידעתי מה לעשות

"לא ידעתי מה לעשות!", כך הוא עונה על השאלה: "מהו המשפט שמופיע הכי הרבה במה שאתה כותב, בספרי הילדים, מבוגרים, דברים למגירה, וכאלה?" והוא זה הסופר ששואל את השאלה בעצמו. אז כן, קראתי עוד ספר, וכן גם הייתי בסדנת כתיבה עם הסופר ואפילו .... שימו לב .... אפילו נהייתי חבר שלו בפייסבוק! ווואאאוווו. I’m not […]

אחז ישראלי

31/12/2015


"לא ידעתי מה לעשות!", כך הוא עונה על השאלה: "מהו המשפט שמופיע הכי הרבה במה שאתה כותב, בספרי הילדים, מבוגרים, דברים למגירה, וכאלה?" והוא זה הסופר ששואל את השאלה בעצמו. אז כן, קראתי עוד ספר, וכן גם הייתי בסדנת כתיבה עם הסופר ואפילו .... שימו לב .... אפילו נהייתי חבר שלו בפייסבוק! ווואאאוווו. I’m not worthy. בקיצור גם בא לי לספר לכם על זה קצת, כלומר על הספר, הסופר, איך הגעתי לכל זה, מה זה עשה לי ולמה מגיע לי כל הטוב הזה. נו הדיל הרגיל.

ועכשיו שיר ...

embedded by Embedded Video

אל הסופר התוודעתי כבר מזמן. זה כשהגדולה שלי מצד אחד הייתה עדיין קטנה והקשיבה לסיפורי ילדים ומצד שני מספיק גדולה לסיפורי דוד אריה. את ההקשר המשפחתי לאח המפורסם גיליתי רק מאוחר יותר. טוב כשהשם שלך הוא לוי קצת קשה לעשות 1+1.

אאאזזזז .... זוכרים שהתחלתי לפרסם בסלונה? אי שם בתחילת הקיץ? מגניב. אחד הפרסומים הראשונים שלי גם נגע בספר, מלכת היופי של ירושלים, זוכרים? מה? לא זוכרים? איך יכול להיות? הנה, פה! (פעם מישהו אמר לי, ועכשיו אני מגלה את כל הסודות המקצועיים שלי, תשבץ לינקים לפרסומים ישנים שלך, ככה תקבל יותר חשיפה, אז הנה, אני ממושמע). טוב, גלשתי ... אז כשפרסמתי, נוצר איזה קשר, לא זוכר אפילו איך, עם אחת הבלוגריות שאחראית על ... שימו לב ... "מועדון הקוראות של סלונה". מה זה? קבלו ציטוט מתיאור הקבוצה "בקבוצה זו נתאם העברת ספרים מסלונה לבלוגריות הנאמנות שלה, לשם כתיבת פוסט על הספר, שיפורסם במתחם מיוחד באתר. זה גם מקום להפיץ את הפרסומים שלכם, לדון במה שקראתם, ובכלל להתעסק בספרים שזה מאוד כיף, תמיד". מה לא נצטרף? הצטרפתי. כשהצטרפתי לא ממש הבנתי איך זה עובד, אבל פתאום הגיעה הצעה. קוראות יקרות, יש 30 עותקים לספר החדש שלו. נו, של הסופר. רצה הגורל ובאותו השבוע גם ראיתי כתבה בטלוויזיה עליו, על אחיו ועל הספר. "אני רוצה, אני רוצה" זעקתי אל תוך התגובות. מפה לשם, עבר חודש והגיעה חבילה. הספר! וואייי וואייי, זה אשכרה עובד. הייתי מבסוט חבל על הזמן. איזה כיף זה ספר חדש, נכון? התחלתי לקרוא.

IMG_9519 - Copy

האמת היא שממש, אבל ממש, התחברתי לסגנון. הבן אדם כותב על החיים שלו עצמו. הבן אדם כותב את מחשבותיו, מעשיו, הגיגיו, באופן מאוד עכשווי, מאוד ריאליסטי ומאוד לא מליצי וספרותי עאלק. מה שנקרא, אני מרגיש שהוא מדבר אלי, ממש מסתכלים אחד לשני בלבן של העיניים. ועוד משהו שמאוד אהבתי זה השיקוף. תוך כדי הכתיבה הסופר מספר על ההתלבטויות שלו בכתיבה עצמה, על המקום הזה שהוא נסע להתבודד בכתיבה, על מה שהעורכת אמרה לו לעשות ואיך הוא התייחס.

איזה חפירות הא? מה עם התוכן? נו, איך הספר?

אז ככה, תקשיבו, ספר מטלטל, סיפור חיים של משפחה, אשר קיבלה בשורה, איך נאמר בעדינות, לא ממש משמחת. משפחה שמתמודדת עם כך שאחד מבניה חי על זמן שאול, קצוב, והזמן לא מיטיב עמו, והוא מדרדר ומדרדר, לפעמים ציני, על גבול הארסי, לפעמים מחבק ונותן להתקרב. איך האם מגיבה? איך האחים והאחיות מגיבים? ומה עם בני ובנות הזוג? רגע רגע ומה עם האבא? איך הוא משתלב? אח אחד קר רוח, מחושב, פרקטי, הגיוני, כל מה שלא היית מצפה מאדם במצבו, אחות אחרת מתאשפזת גם כן, סוג של מאבדת את זה לתקופה, והשאר ... טוב נשאיר לכם משהו לקרוא עליו, לא? עוד רמז קטן ... הסוף של הסיפור, ממש ממש בפרק האחרון? לא רואה איך הוא מצליח להשאיר עין אחת יבשה.

אז אני קורא את הספר להנאתי, ותוך כדי שאני קורא את הספר, פתאום אני מקבל הצעה מחברת פייסבוק, שעל הדרך אפילו הכרתי אותה באופן אישי, זורקת אל מרחבי הפייסוש, חבר'ה יש סדנת כתיבה עם הסופר, זה שכתב את ... אתם כבר מנחשים. וואאוו ואני ממש קורא בימים אלה את הספר, מייל קצר, עוד טלפון, פרטי כרטיס אשראי והנה אני מוצא את עצמי ביפו, ביחד עם עוד כמה עשרות אנשים מקשיבים לבן אדם. זה לא להאמין אבל עם כל הצער והיגון על האירוע המטלטל שהמשפחה עברה, הוא מסתכל על הספר כספר של תקווה, הוא רואה תקווה בכל אחד ואחד מהפרקים (וכך הוא אפילו ציין בהקדשה האישית). אני ראיתי את זה כלא פחות ממדהים.

אז מה? לא נחשתם עוד? ינץ לוי, תוחלת החיים של אהבה, שווה!

IMG_9519
IMG_9517