בהריון? שבי בבית

80% מהמעסיקים שרצו לפטר אישה בהריון קיבלו את האישור לכך. הגיע הזמן שהמדינה תגן על נשים ממעסיקים שמרשים לעצמם לעשות כל העולה על דעתם

ליאת עיני

02/11/2014


80% מהבקשות שהגישו מעסיקים לפיטורי עובדות בהריון, אושרו במשרד הכלכלה בשנת 2013. כך עולה מנתונים מזעזעים שסיפק המשרד ל-ynet. על פי הדיווח, בשנת 2013 נידונו 956 בקשות מעסיקים לפיטורים על ידי הממונה על חוק עבודת נשים, מתוכן ניתנו 764 היתרים לפיטורים או לצמצום משרה, לעומת 192 פניות בלבד שסורבו.

על-פי החוק היבש בישראל, אסור לפטר עובדת בהריון העובדת לפחות שישה חודשים אצל אותו מעביד או אותו מקום עבודה, אלא בהיתר של הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה. נשים בטוחות שכל עוד הן עובדות מסורות ומקצועיות החוק מגן עליהן ולא צריכה להיות שום בעיה. אולם, מתברר שעם מאמץ קטן של המעסיק והסבר פשוט של "קשיים כלכליים", "חוסר שביעות רצון", או "תום חוזה", משרד הכלכלה בא לעזרתו די בקלות.

אישה בהריון. צילום: שאטרסטוק

אישה בהריון שמפוטרת ממקום עבודתה מכל סיבה שהיא לא יכולה למצוא עבודה. היא צריכה לשבת בבית חודשיים-שלושה ולפעמים גם שבעה-שמונה חודשים ולהמתין ללידה, כי אף מעסיק לא יקבל אותה לעבודה בידיעה שבעוד כמה חודשים היא תצא לחופשת לידה ושהיא תצטרך לצאת מדי פעם לבדיקות שגרתיות של הריון. לא אשכח את המשפט שאמר לי פעם בוס שהרגיש מספיק חופשי איתי - "חופשת לידה היא התיק הכי גדול של מעסיקים". אני עוד ניסיתי לומר שמילואים של גברים פעם בשנה זה גם לא הדבר הכי נוח שיש, אבל הבנתי שאין עם מי לדבר.

וזה עוד לא הכול, לאישה אחרי חופשת לידה הרבה יותר קשה למצוא עבודה. אם היא פוטרה ממקום עבודתה היא צריכה להתחיל ללכת לראיונות ושם לספר שיש לה בבית תינוק בן כמה חודשים. ואם חשבתם שמעסיקים לא אוהבים נשים בהריון, לא תאמינו מה הם מרגישים כלפי עובדת עם תינוק בבית. הם כבר עושים את החישוב המהיר שבעוד שנתיים היא תחשוב על עוד ילד ותצטרך להישאר מדי פעם בבית כי הילד יהיה חולה ועוד כמה "בעיות" שאפשר לחסוך ופשוט לקחת עובדת רווקה או בכלל לפתור את הדילמה ולהעדיף גבר.

מרשים לעצמם

איך בכל זאת קורה מצב שיש חוק אבל המעסיקים מצפצפים עליו ועלינו? פשוט מאוד. אם בראיונות עבודה הם (וגם הן) מרשים לעצמם לשאול נשים מתי הן מתכננות להיכנס להריון, למרות שזו שאלה שאסור לשאול, ואם הם מרשים לעצמם לשאול מה יהיה כשהילדים יהיו חולים ומי ישאר איתם בחופשים, ומסתכלים במבט ספקני כשהם שומעים שהאבא של הילדים הוא שותף פעיל ושיש גם סבתא, בייביסיטר וכל מה שצריך, אז הם ממשיכים באותו הקו המאפשר והמזלזל.

הם לא חושבים פעמיים כשהם רוצים לפטר עובדת בהריון. אז היא לא תמצא עבודה בחודשים הקרובים, והיא לא תצליח בראיונות עבודה ואולי גם ההחלטה תשפיע על מצבה הבריאותי. מישהו בכלל חושב על הדברים האלו? אם יש לא מעט מעסיקים חסרי לב, רגש והיגיון, מקבלי ההחלטות במשרד הכלכלה צריכים להיות הרבה יותר קשוחים. הם חייבים להקשות על המעסיקים, לבקש עוד ועוד הוכחות המעידות על אי התאמתה של העובדת, ובכלל הפתרון ההגיוני ביותר למצב הוא שלא תהיה אפשרות לפטר עובדת, אלא אם היא עשתה עבירה כלשהי.

כששמים על כף המאזניים עובדת בהריון או ארגון, ברור לכולם שלעובדת יש פחות יכולות, כוחות, משאבים ואנרגיות להשקיע בהוכחות הנוגעות לצדק ומוסר, לכן המדינה חייבת להיות לטובת העובדות, גם אם כמה ארגונים "יאלצו" לספוג כמה חודשי עבודה של עובדת לא מצטיינת.

וחשוב לציין – לא כל המעסיקים הם כאלו, רובם הגונים, וגם אם הם לא מרוצים מהמצב הם מקבלים אותו. אבל בגלל העובדה שלא כולם כאלו, חייבים שהחוק יהיה הרבה יותר נוקשה ויסיע לנשים לשלב בין הורות וקריירה. ועד שזה לא יקרה, מעסיקים ימשיכו לעשות כל העולה על דעתם.