עוטפת בארז - הבלוג של מירית וולך

ספרנית בדימוס: איש ושמו אובה, פרדריק בקמן

ביקורת על "איש ושמו אובה" מאת פרדריק בקמן

מירית וולך

08/11/2014


ידיעות ספרים יצאו במין מבצע מטופש הטוען שאם לא תהנו מ"איש ושמו אובה" הם ישמחו להחזיר לכם את כספכם בחזרה.

אז את הכסף אני לא הייתי מקבלת בחזרה, כי אהבתי אותו, אפילו מאוד, ועדיין המבצע מטופש בעיניי - הרי הרבה אנשים אוהבים רק ספרי מתח, או רק רומן רומנטי, או רק ספרי בלשות, והאנשים האלה - לא ייהנו מ"איש ושמו אובה" למרות שקל מאוד לחבבו, אם אינכם סגורים על ז'אנר אחד ויחיד.

נראה לי שאין מי שלא נחשף כבר לבסיס העלילה, אבל למקרה שלא: אובה בן 59, שוודי, נרגן, קטנוני, איש של עקרונות, ורוצה למות. רק ששתי התכונות האחרונות מתנגשות - הוא לא יכול למות לפני שהוא יסביר לשכניו כמה דברים כמו שאסור לנהוג בתוך השכונה, או איך לנקות את הרדיאטורים, כי עקרונות הן עקרונות, והוא לא יכול להגיע לעולם הבא בצורה שנוגדת לעקרונותיו.

מכיוון ששני הז'אנרים השוודים הכי מוכרים פה לאחרונה הם ספרי מתח או "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" אומר מייד ש"איש ושמו אובה" שייך לשני מביניהם, הוא קליל, מבדר, שואב בקלילות לתוך עולם השוודי קשה העורף, ויחד עם זאת - "איש ושמו אובה" רחוק מרחק שנות אור מ"הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" ו"האנאלפביתית שידעה לספור", הוא נטוע חזק במציאות ואורך זמן קצר פי כמה וכמה (רובו מתרחש במספר חודשים, ולאחריו אפילוג), אבל הוא נקרא באותה הנאה וכתוב באותו הסגנון.

ish_ushmo_ove(2)

 

אל תתנו לפרק הראשון להטעות אתכם - לא מדובר באיזה ספר שמסביר כמה הזקנים (אפשר לחשוב ש59 זה זקן) לא התקדמו עם הטכנולוגיה, גם לא באיש שבאמת תשנאו לאורך הספר כולו. אובה הוא אובה, עם כל מעלותיו ועם כל חסרנותיו, לא תגלו עליו משהו חדש באמת. גם אם תופתעו מדבר כזה או אחר - בראיה כוללת תגלו שהכל תואם בדיוק מופתי את אישיותו, כל פרט ופרט.

אם אתם מחפשים להכיר קצת תרבות אחרת, לקרוא ספר קליל, להישאב לחיים שונים משלכם, לנסות להבין קצת למה חשוב לדבוק באותה מכונית, או סתם להעביר את הזמן - סביר מאוד שתתאהבו בספר. הוא באמת אחד המקסימים.
עוד ביקורות םפרים מאת ספרנית בדימוס - בלוח הפינטרסט שלי או פה