נוסעת בזמן - הבלוג של אסנת עופר

הגדה של הטרדה מינית

כל האירועים התרחשו כשהייתי צעירה, שחקנית מתחילה ונשואה טרייה. בכל אחד מהם מככב גבר מפורסם אחר: החכם, הרשע, התם וזה ש... נו טוב, תתכוננו לטוויסט בעלילה

אסנת עופר

10/11/2017


osnat oferחכם, מה הוא אומר?

הוא היה שחקן מפורסם ומוערך, גם בברנז'ה. הלכתי להתייעץ איתו על חוזה שקיבלתי. ישבנו במשרד, הוא מאחורי השולחן. בחוץ חיכה לי חבר, שחקן מתחיל.

הפגישה היתה מצוינת, עניינית, לבבית. כשקמתי להיפרד ממנו, החכם ניגש אליי וניסה לנשק אותי על הפה. הסטתי את הראש במהירות והוא נחת לי על הלחי, והתחיל להצטדק, שזה לא מה שהוא התכוון. ברחתי החוצה, גוררת את חברי. בחצר סיפרתי לו.

החבר לא האמין לי, חשב שאני מגזימה. אבל אני יודעת וגם החכם ידע, שהוא עבר את הגבול.

 

רשע, מה הוא אומר?

העבודה הראשונה שלי בתיאטרון מקצועי, אצל אורנה פורת, מיד בסוף הלימודים בחוג לתיאטרון. אני בתפקיד ראשי, של ילדה בת 10 בשם אילי בלגן.

הוא, שחקן סוג ז', משחק את אבא שלי.

אני אישה חצופה, פלרטטנית. בהדרגה אני מגלה שהעליצות שלי נתפסת אצלו כהזמנה לסקס. בדיעבד יתברר שבכל פעם שאני ושני שחקנים נוספים מבצעים מתיחות בישיבה, על הבמה, הוא בטוח שאני "פותחת לו רגליים".

נוצר מתח בקאסט, החזרות מעיקות, עד שאחת השחקניות מחליטה להתערב. שואלת אותי בשיחה בארבע עיניים אם אני מעוניינת בו, ואני עונה לה שהיא יצאה מדעתה. היא מבקשת את רשותי לדבר איתו, מסבירה לו שלהד"ם ושירד מהתכניות שלו.

באותו ערב זה קורה: יש רגע שבו אילי מתחצפת לאבא וחוטפת סטירה. הסטירות היו תמיד "של שחקנים", אבל הפעם הוא דופק לי חתיכת לאטמה ביד ימין על לחי ימין, הראש שלי עף לצד שמאל בעוצמה, כל הקאסט נאנח בבהלה. הבמאית עוצרת את החזרה ולוקחת אותי הביתה.

הצוואר שלי תפוס, כואב, בקושי ישנתי בלילה ההוא. למחרת הגנרלית על הבמה באולם בשפיים, וההצגה חייבת להימשך.

נסענו עם ההצגה הזו ברחבי הארץ למעלה משנה. לא החלפנו ביננו מילה. הסטירות על הבמה היו סבירות, אין תלונות.

תם, או יותר נכון שיכור, מה הוא אומר?

ערב חלוקת פרסי הקולנוע במוזיאון תל אביב. כמה שורות מאחורי יושב התם, איש תקשורת ידוע, טיפוס ססגוני במיוחד, שעשה תפקיד מצוין ומפתיע בסרט ישראלי שזכה באותה שנה בפרסים רבים. התם, כנראה שיכור, לא מפסיק לעקוץ את המנחה שעל הבמה וכל האולם מתגלגל. אני מסתובבת אליו כולי חיוכים. הוא נורא מצחיק והאפיזודה נמשכת דקות ארוכות.

אחר כך אנחנו יוצאים, שלוש שחקניות ותסריטאי ידוע, לשתות ולרקוד. עוברים ממקום למקום, פוגשים את כל מי שהיו בטקס, והשמחה רבה. באיזשהו שלב, באחד המקומות, השחקניות והתסריטאי נעלמים לי על רחבת הריקודים.  אני, מותשת ומטושטשת, נוחתת על אחת הספות בקרבת הבר.

או אז התם מביא כניסה דרמטית, כיאה למעמדו, ומיד מבחין בי. "הנה את, כל הלילה אני מחפש אותך", הוא שואג, נוחת עליי ומתחיל להתעסק עם החולצה הצמודה שלבשתי. הבטן נחשפת, כל כולו מרוח עליי, אני די המומה אבל מבינה שהאיש מחופף לחלוטין ועדיף לא לעצבן אותו ולא לנסות להתעמת איתו.

מחשבה מטומטמת, בדיעבד.

אחר כך מגיעה אחת השחקניות, חברה טובה, ואני מצליחה ללחוש לה שתעזור לי להיפטר ממנו. "עזוב אותה", אומרת לו החברה, "היא בהריון".

הוא נרתע ממני בבת אחת, תוקע בכוח 2 אצבעות מתחת לצלע השמאלית שלי, מקלל משהו בסגנון "קוס-א-עמק, אחת בהריון והשנייה שומרת עליה", ונעלם.

חזרתי הביתה עם שני שטפי דם כחולים באזור הסרעפת. מבולבלת ונסערת. היו ימים שחשבתי שאגש ל"שופטים", כולם ידעו שהוא יושב שם קבוע, ואתעמת איתו. אבל לא עשיתי את זה.

 

וזה שיודע לשאול - ועל כך אהדתי נתונה לו עד היום, 30 שנים אחרי

שוב הצגת ילדים, שוב מסתובבים בכל הארץ. אנחנו 4 בקאסט: שחקנית ותיקה, שחקן צעיר שאני מכירה מהחוג לתיאטרון, כוכב ילדים שמופיע בסדרה יוקרתית בטלוויזיה ואני. הכוכב ואני משחקים בהצגה שני ילדים מאוהבים. מאחורי הקלעים צחוקים ודאחקות. אחלה אווירה.

יום אחד אנחנו נשארים לבד בוואן, שני השחקים האחרים הולכים לקנות אוכל.

ואז הוא שואל אותי את השאלה הכי מפתיעה בעולם. "תגידי, יכול לקרות ביננו משהו?". אני מנסה לתת תשובה שלא תשפיל אותו, ומסבירה שאני נשואה טרייה ומאוהבת בבעלי.

הצחוקים והדאחקות מאחורי הקלעים המשיכו, ועל הבמה המשכנו לשחק את הנאהבים התמימים. אחלה אווירה.