לחלום מציאות- ייעוץ שינה לתינוקות וילדים בגישה החיובית - הבלוג של לחלום מציאות- ייעוץ שינה לילדים ותינוקות

את צריכה להגיד תודה!

היום את אוכלת בריא חוזרת לעצמך,החלטת. שומרת על דיאטה... לוקחת רק משהו קטן מתוק לפקוח את העיניים. לא. אני אתקלח, זה בטח יעזור לי להתעורר. מדליקה את החימום במקלחת היד על המתג והנה הוא התעורר.... שומעת כבר קולות. טוב נו אז אולי בכל זאת עוגייה או שתיים אחר כך נתקלח כבר. לבד... לא לבד- את איתו. הוא אושר, הוא פלא, הוא ייצור קטן וקסום- ואת, לבד הכי לבד שיש...

לחלום מציאות- ייעוץ שינה לילדים ותינוקות

27/02/2014


 

את ערה. כבר בוקר. ואולי זה בעצם רק ההמשך של יום האתמול?  טרוטת עיניים מגששת אחרי איזה טרנינג בארון שעוד עולה עלייך. תשע בבוקר, רגע המחוג מראה בכלל עשר?

היום את אוכלת בריא חוזרת לעצמך,החלטת. שומרת על דיאטה... לוקחת רק משהו קטן מתוק לפקוח את העיניים. לא. אני אתקלח, זה בטח יעזור לי להתעורר. מדליקה את החימום במקלחת היד על המתג והנה הוא התעורר.... שומעת כבר קולות. טוב נו אז אולי בכל זאת עוגייה או שתיים אחר כך נתקלח כבר. לבד... לא לבד- את איתו. הוא אושר, הוא פלא, הוא ייצור קטן וקסום- ואת, לבד הכי לבד שיש...

קפה יעזור. אולי. נגמר החלב. קופצת לשכנה- אולי היא עוד לא יצאה לעבודה? השכנה פותחת את הדלת מאופרת מתוקתקת , את מסתכלת בקנאה על השיער המטופח על הגזרה המהודקת –" חלב? אולי יש לך?" שואלת "היי בטח בשמחה! מה שלומך? ואיך הגוזלון הקטן שלך?" מתעניינת.

" אני גמוררררה, לא עצמתי ע..." "מה את רוצה? את צריכה להגיד תודה!" היא פוסקת בנחרצות.

תודה

"את צריכה בכלל להגיד תודה שיש לך ילד, שהוא בריא. את צריכה להגיד תודה שאת אמא שיש לך משפחה. את צריכה להגיד תודה שיש לך בעל שאת נשואה. את צריכה להגיד תודה שאת לא לבד. את צריכה להגיד תודה שיש לך למי לקום בלילות. את צריכה להגיד תודה!!!"

"אבל... אהההה ..." מגמגמת. "כן תודה, צודקת. תודה! תודה על החלב..."

מתקשרת לאמא: "כן אני מניקה ,הוא יונק כמעט כל שעה ואני...."

 את צריכה בכלל להגיד תודה! יש תינוקות שלא מצליחים לינוק יש אמהות שאין להן מספיק חלב ואני בכלל רציתי להניק אותך ולא הצלחתי. בזמננו לא היו יועצות הנקה – ואת כבר לקחת אחת שעזרה לך, את צריכה להגיד תודה!"

"כן, תודה..... "

בדרך לטיפת חלב הוא בוכה ואת מנסה מוצץ, ושרה לו קצת ומדליקה את הרדיו ולוחשת שששש... קצת בשבילו וקצת בשבילך...ודמעה זולגת מהעין ומהעין שלך-

 והאחות ממתינה- "יש לו חיסון היום איך לא הבאת פנקס חיסונים?" נוזפת. ומה יהיה עם המשקל – את מניקה מספיק? את אוכלת טוב? יישנה? אולי תוסיפי לו תחליף- זה לא יהרוג אותו את יודעת..." "אחחח..." היא נאנחת "איזה אושר זה ילדים אההה??? יאלללה תתחילו לעבוד כבר על השני, את לא נהיית יותר צעירה".

ואת מוסיפה אנחה משלך בלחש ואולי רק בלב.

חוזרים הביתה .

חברה מתקשרת. בדיוק הוא יישן, אולי נספיק שיחה? את חושבת ומייד הקול הפנימי נוזף- מה זה פרץ האופטימיות הזה- הרי ברור שבדיוק הוא יתעורר. "מה נשמע ?" היא שואלת "בסדר" עונה ומייד מוסיפה – " בעצם יותר מבסדר – אפילו טוב. מצויין. צריך להגיד תודה..."

והיא מן הצד השני של הקו "את נשמעת עייפה קצת....קשה לך?....אני לגמרי מבינה ...".

את מרגישה את הדמעות שמתחילות לזלוג על הלחי היבשה.

מותר לך! תגידי! תגידי שכואב לך. תגידי שאת עייפה כל כך. שאת כבר לא זוכרת מי את. תגידי שלפעמים את כבר לא מוצאת את עצמך שם בפנים. שאת מרגישה כל כך לבד. שאת לא יודעת תמיד מה את עושה ואיזה מן אמא את בכלל. ושלפעמים כל כך בא לך להיות לבד, אבל באמת לבד....

את משחררת את כל הדמעות שהצטברו שם בפנים, את הכאב הלא מוסבר, את הלבד הגדול הזה.

"אז תבכי" היא אומרת במין פשטות שכזו  "תבכי".

 ואת בוכה, ובוכה......והדמעות לא מפסיקות לרדת.  ופתאום את מרגישה קלה. פתאום את מובנת. פתאום הכל מתיישב במקום. ואת יכולה ורוצה. רוצה להגיד שאת שמחה שאת אמא ואפילו אמא די טובה רוב הזמן .ואת מלאת כוחות ויכולת. מלאת אהבה ונתינה. ואת א-מ-א וזה ממלא אותך באושר . ואת מסתכלת על הקטנטנן והוא מתוק ושליו ודומה לך כל כך ואת מרגישה כל כך עשירה ולגמרי מבורכת!