זאתי מהפרברים - הבלוג של זאתי מהפרברים

מי תהיה אמא שלי?

במרחק שני שולחנות ממני יושבת מיכל. ממש לקראת סוף ההריון שלה היא באה איזה בוקר ואמרה שלאחותה גילו סרטן. משהו במעי. נתנו לה שנתיים. ממרחק שני שולחנות ממני, נחשפתי ליומן גסיסה של בחורה שמעולם לא הכרתי. למדתי שהיא מתמקחת מצוין ויש לה קוצים בתחת,  שהיא אוהבת לטייל ולקנות בקסטרו. יש לה תלתלים עד הכתפיים ושתי […]

זאתי מהפרברים

08/07/2013


במרחק שני שולחנות ממני יושבת מיכל. ממש לקראת סוף ההריון שלה היא באה איזה בוקר ואמרה שלאחותה גילו סרטן. משהו במעי. נתנו לה שנתיים.

ממרחק שני שולחנות ממני, נחשפתי ליומן גסיסה של בחורה שמעולם לא הכרתי. למדתי שהיא מתמקחת מצוין ויש לה קוצים בתחת,  שהיא אוהבת לטייל ולקנות בקסטרו. יש לה תלתלים עד הכתפיים ושתי ילדות חמודות, וממש אין לה שום תוכניות למות בשנתיים הקרובות. כשבעלה ניסה לשכנע אותה, בהמלצת הרופאים, לעשות דברים משמחים בזמן שנותר, היא נטרפה. איך החצוף הזה מעיז לחשוב שהיא מסתלקת מפה?! מה, לא ברור לו שהיא תשרוד את זה?!  האמת, היא גם נורא נעלבה ממנו.

ממרחק שני שולחנות ממני, שפכה מיכל את כל מה שלא יכלה לספר בבית. עד כמה היא פוחדת. עד כמה זה לא הגיוני שיתקיים עולם בלי שחר. למי סבתא פלורה תכין קוסקוס בלי דלעת. ומה יהיה על אבא שלה, ששחר הייתה הילדה שלו, הכי שלו מכל הארבעה שיש. על השנאה לאונקולוגית היפה שלא נתנה סיכוי. על הריצה לכל רב, או נטורופאת, כולל המרפא ההוא שטיפל בענת גוב ורון נחמן. על הגרעפץ שהיא תקעה בארוחת שישי וכולם היו בטוחים שזה סימן להחלמה. על הרצון לפגוש את הרופאה המטופחת בעוד כמה שנים כששחר תבריא, ולעשות לה אצבע משולשת.

ממרחק שני שולחנות ממני קראתי את פרטי השיחה בין שחר לנועה, הבת שלה.

- אמא, כבר המון זמן  אין לך כח, מתי תהיי כמו פעם?

- אמא, מתי תיקחי אותי לקניון?

- אמא, אמרת שעוד מעט תבריאי, את חולה כבר משנה שעברה.

- ויכול להיות שתמותי?

- ועם מי אבא יתחתן?

- אולי עם מישהי מגעילה?

- ומי תיסע אתנו לאילת?

- ומי תכין לי עוגה-כושית-עם-סוכריות כמו שאת?

- ואמא, אם תמותי מי תהיה אמא שלי?

ממרחק שני שולחנות התייפחתי.

בשבוע הבא, המשפחה מציינת אחד עשר חודשים בלי שחר.