חנין זועבי טובה לדמוקרטיה

עמוק בפנים היא יודעת שבמדינות השכנות, אלה שהיא כל כך מזדהה עם מאבקם ושנאתם לישראל, לא הייתה יכולה להגיע למעמדה - אבל ככל שהיא ממשיכה להתבטא בקיצוניות, היא נותנת לנו שיעור באזרחות

רעות חוצה

18/06/2014


לא כייף להיות חנין זועבי. אם בימים כתיקונם היא לא בדיוק הפרסונה האהובה ביותר בישראל, הרי שהיום, מיד לאחר שטענה בתוקף כי חוטפי שלושת הנערים אינם טרוריסטים, והטילה את האחריות לחטיפה על ממשלת ישראל בראיון שהעניקה לטלוויזיה האיראנית, היא ככל הנראה הדמות השנואה במדינה.

ההיסטוריה רצופה בהתבטאויות ופעולות בעייתיות של זועבי- השתתפות בשיט המרמרה הזכור לרע, תקיפת ישראל על רקע התנהלותה במבצע "עמוד ענן" ובאופן כללי הבעת אי אמון מובהק ברעיון המדינה היהודית ציונית.

פעם אחר פעם מנסים פרלמנטרים חרוצים או סתם עמודי פייסבוק להוציא אותה מחיינו הציבוריים, פעם אחר פעם נאלץ בית המשפט העליון לשלול את הטענות. הסיבה העיקרית היא אי הסדרת החקיקה ב"חוק יסוד הכנסת" לגבי התבטאויות חברי הכנסת כנגד המדינה.

במילים אחרות, חנין זועבי מעצבנת, צבועה ופועלת בניגוד לאינטרסים של מדינת ישראל מתחת לאף שלה, והיא לא מנסה להצטנע או להסתיר, להיפך ככל שהיא מוקצנת יותר, כך שמח יותר.

חנין זועבי, צילום: רויטרס

אנחנו צריכים אנשים כמו חנין זועבי. כי היא ושאר חבריה למפלגות הערביות, אלה שמחזיקים בעמדות קיצוניות בהרבה מאלה של הרחוב הערבי עצמו, מלמדים אותנו שיעור חשוב באזרחות.

במדינה דמוקרטית המקפידה לשמור על חופש הביטוי, במדינה בה חוקרים ללא פחד גם נשיא וגם ראש ממשלה ואף שולחים אותם אל מאחורי סורג ובריח, במדינה כזו יש מקום גם להתבטאויות מקוממות של חברי כנסת ממגזרי מיעוט.

עמוק בפנים, אחרי שמכבים את המצלמות ומדוממים את המיקרופונים, חנין זועבי יודעת. היא יודעת שבמדינות השכנות, אלה שהיא כל כך מזדהה עם מאבקם ושנאתם לישראל, לא הייתה יכולה להגיע למעמדה - להשכיל מבלי שתיאלץ להינשא לגבר המבוגר ממנה בעשרות שנים, לקדם אג'נדה פמינסטית ולבחור בחיים עצמאיים כאישה ערבייה ומוסלמית רווקה וחילונית, ועל אחת כמה וכמה למתוח ביקורת על השלטון ולהתראיין בגלוי לגופי תקשורת זרים ועוינים. על הרבה פחות מזה היא כבר הייתה נרצחת.

חנין זועבי וחבריה למפלגות הערביות בוחרים פעם אחר פעם לצדד בטרוריסטים הפלסטיניים, למתוח ביקורת (לפעמים מוצדקת) על מדיניות צה"ל בשטחים ולקיים קשרי חברות חמים עם מנהיגים פלסטיניים שלא מכירים בקיומה של ישראל. הציבור הערבי בישראל עני ומוזנח, לא נהנה מפועלם של מי שמעדיפים להעניק את מרבית הכוח שלהם למנהיגים שלא מאמינים בדמוקרטיה. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות ניסתה זועבי לרוץ לראשות העיר נצרת, היא קיבלה בקושי 6 אחוז מהקולות.

ביממה האחרונה יותר ויותר פרשנים מנבאים כי זועבי לא תוכל להתכסות בערכי הדמוקרטיה לעוד זמן רב, והכיסוי המשפטי הרחב לו זכתה הולך ומתמעט. טוב נו, היא תמיד יכולה להתקשר לעזמי בשארה ולשאול אותו איך בוגדים במדינה וממשיכים לקבל ממנה פנסיה.

>> מיכל יפה דווקא חושבת שזועבי חושפת יותר מתמיד את הגזענות של החברה היהודית הישראלית, הכנסו