דפני ליף - הצדק יצא לאור באיחור

היועץ המשפטי לממשלה החליט לבטל את כתב האישום נגד דפני ליף שהוגש בתקופת המחאה. למרות הצעד המתבקש, אל תצפו לשמוע על בדק בית במשטרה או העמדה לדין של שוטרים אלימים

ריקי כהן

02/04/2014


"יש!!!" כך צייצה אתמול אחה"צ דפני ליף בטוויטר בתגובה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבטל את כתב האישום נגדה. מילה אחת, סימני קריאה מהדהדים, קריאות שמחה מקהל הטוויטר האוהד, קריאות נאצה מטוקבקיסטים ב-ynet, כצפוי, ועכשיו - כמה שאלות שחובה להביא לדיון. הראשית בהן, מה ילמדו במשטרת ישראל מהמבוכה שנגרמה להם בהליך נגד ליף, והאם היד המשטרתית האלימה כלפי הפגנות נגד השלטון תהיה זהירה יותר?

דפני ליף. צילום מסך מתוך יוטיוב

הכבוד האבוד של המשטרה

ביטול כתבי האישום שהוגשו על ידי משטרת ישראל בוצע על ידי היועץ המשפטי, כאמור. בהודעת משרד המשפטים שדווח בה על ביטול כתבי אישום לעשרה פעילים חברתיים ובהם ליף, נכתב כי "כל תיק נבחן באופן פרטני, וזאת נוכח חלוף הזמן ולאור חשיבותם של עקרונות חופש הביטוי והזכות להפגין". עוד צוין, כי "בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הבדיקה נערכה על פי קריטריונים אחידים ושוויוניים, ובהם חומרת המעשים המיוחסים לנאשם ועברו הפלילי. התביעה המשטרתית תמשיך לנהל את ההליכים הפליליים ב-11 תיקים נוספים שנבדקו".

בהמשך ההודעה, במה שנראה כמו אקט פוליטי להצלת כבודה האבוד של המשטרה, אותה משטרה שספגה ביקורת תקשורתית ברורה על הגשת כתב האישום נגד ליף נוכח מעצרה השערורייתי, נכתב: "היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי אין בהחלטתו "כדי להעיד דבר כנגד ההחלטה להגיש את כתבי האישום מלכתחילה, שנתקבלה לאחר שהתביעה ערכה בחינה מקצועית על פי קריטריונים אחידים, ונמצא שקיים עניין ציבורי בניהול ההליכים וסיכוי סביר להרשעה". עוד נכתב בהודעת משרד המשפטים כי "אין בהחלטה גם כדי להעיד לגבי תפקודם של השוטרים בזירה בזמן אמת, אשר ביצעו מלאכתם נאמנה ועל פי חובתם. חובתה של התביעה לבחון את מדיניותה ואת מצב הראיות מחדש בכל עת, וכך הורה היועץ לעשות גם בתיקים אלה".

לא מפחדת

יש צדק פואטי עצוב בכך שבאותו שבוע בו משמשת המשטרה כצבא הפרטי של הטייקון יצחק תשובה ומפנה בכוח אנשים מנחלתם, היא חוטפת השפלה פומבית בפרשת דפני ליף - שהחלה את מחאת 2011 בהקמת אוהל ברוטשילד - ופעילי המחאה. וזאת לאחר שהשוטרים שלקחו חלק במעצר האלים שלה התעקשו שהיא זו שתקפה אותם, למרות סרטונים של נוכחים שהפריכו את הטענות. עד כמה המשטרה הפכה לכלי ניגוח והשתקה בידי השלטון ראינו היטב בהפגנות ופעילות המחאה, וכשהיא משמשת בידי ההון, המסרים של ראשי המחאה הופכים רלבנטיים ובוערים עוד יותר מאז. אבל בדק בית אמיתי במשטרה, חשיפת מניעיה הפוליטיים, והעמדה לדין של שוטרים אלימים הם עדיין, למרבה הצער, אוטופיה, גם בשבוע שבו הורשע ראש ממשלה בישראל בשוחד.

ליף עצמה קשרה בין שני המקרים קשר סימבולי בתגובתה ל-ynet, וקבעה כי שני המקרים עוסקים ביושרה. היא המליצה לאנשים צעירים בישראל לא לפחד להביע את דעתם, בדיוק מה שהמשטרה ניסתה כל כך למנוע ממנה. זה זמן טוב להתבונן בפרספקטיבה בוגרת על דפני ליף מאז נכנסה להיסטוריה הישראלית, להעריך את עקביותה וחוסר הנכונות שלה להתפשר על המטרות הערכיות שלה, על האומץ שלה ונכונותה לשלם מחירים כאלו. היא לא מבקשת לעצמה קיצורי דרך, טובות הנאה וחיים נוחים ממעמדה התקשורתי, ולא מפחדת לעמוד מול גלי שנאה עכורים ואישיים, וזה סט תכונות נדיר למי שמשחק במשחק המלוכלך של הניסיון לשנות את החברה המסואבת והשסועה הזו.