נעמיש - הבלוג של Naamish

Rice crispy treats - חטיפי אורז טבעוניים

מס' ימים מתחילת המסע: 25 מס' ימים עד לסיום: 5 (וואי וואי וואי) מס' מתכון מתוך ה-30: 25   בלי ששמתי לב, הימים שנשארו עד לסיום הבלוג הם רק חמישה, ואני במבט לאחור מסתכלת ולא מאמינה שעברו להם כבר עשרים וחמישה ימים, ותיכף נגמר. זה עבר מהר יותר ממה שחשבתי מצד אחד, מצד שני, החומוס […]

Naamish

20/07/2017


מס' ימים מתחילת המסע: 25

מס' ימים עד לסיום: 5 (וואי וואי וואי)

מס' מתכון מתוך ה-30: 25

 

בלי ששמתי לב, הימים שנשארו עד לסיום הבלוג הם רק חמישה, ואני במבט לאחור מסתכלת ולא מאמינה שעברו להם כבר עשרים וחמישה ימים, ותיכף נגמר. זה עבר מהר יותר ממה שחשבתי מצד אחד, מצד שני, החומוס שעועית לימה שהכנתי פה ביום הראשון של המסע הנוכחי, כבר מרגיש לי לפני כמה חודשים...

אני בכוונה מתחילה לדבר עם עצמי כבר עכשיו על הפרידה הזאת, כדי שיהיה לי כמה ימים לעכל אותה...

אמנם מתוכננים פה דברים ממש טעימים לשבוע האחרון של הבלוג, לפחות טעים כמו שהיה עד עכשיו, אבל בכל זאת...

קשה להיפרד.

אני בכלל לא בן אדם של פרידות. לא יודעת לעשות clear cut , לוקח לי המון זמן לשחרר.

קשה לשחרר משהו שהיה לך טוב איתו. ואני עם עצמי יודעת, שאי אפשר אולי להחזיק איתו לאורך זמן, אבל כשזה בתוך החיים שלי אני מתמסרת לגמרי לתקופה הזו. שמביאה איתה המון יתרונות, ודברים טובים. ומזכירה לי נשכחות, ואנשים.

קשה לקבוע מה נכון או לא נכון לעשות, ורק הזמן יגיד,

אבל גם  כאן ראיתי, שכשנפרדים,וקשר לשחרר,

חוזרים לפעמים לעוד כמה סיבובים.

 

זו הפעם השלישית שלי. והכי מיוחדת. ואם אתם שואלים אותי (אין לכם ברירה, זה הבלוג שלי ואני כותבת ואתם , אני מקווה, קוראים) גם המסע הכי טעים שהיה עד היום.

אני בדרך כלל מקלידה הקלדה עיוורת,

אז לא מסתכלת על המקלדת בכלל, אבל פתאום היום, אולי כי אני כותבת את הרוב לא מהמהקלדת שלי (הבלוג לקח כמה שעות של חופש מהלחות האינסופית. גמרת עליי), אני עם הראש למטה כל הזמן, כותבת בלי הפסקה ברצף אינסופי של אותיות, אני ממש מרגישה כאילו האצבעות שלי רוקדות מעצמן על המקלדת. מקדישות לבד את אשר רוצות להגיד. בעצמן.

אני אפילו לא מרימה את הראש לראות אם יש שגיאות כתיב, לא רוצה לעצור את הריקוד באמצע. אז תאלצו לסלוח לי במידה ויש. ולהשלים בעצמכם.

 

"בישלתי עם אביב". (מספיק טוב סלאטי??)

IMG_7207_640x480

היום, הבלוג התארח אצל אביב (ורותק'ה).

אביב היא חברה שלי כבר איזה 10 שנים, והכרנו דרך ניצ, מהניוקי בטטה של אתמול. 

היא גם  הייתה השותפה שלי בבאר שבע, בפעם הראשונה שהבלוג התחיל , ותכלס עצרתי לה את החיים לאיזה חודש שלם באותה תקופה. זה לא היה כמו עכשיו שאני גרה לבד, ויכולה לקבל החלטות רק על עצמי...

ביקשתי אז, ממנה ומנועה שהיו השותפות שלי אישור לעשות את הפרויקט בדירת השותפות ההורסות שלנו, הן הסכימו, אבל אולי לא ידעו מה הולך להיות...

עם שתיהן גם הכנתי אז את הסירות קישואים (שהוא אחד המתכונים היותר מוצלחים פה בבלוג) , ושנה שעברה את היום הטבעוני עם שירי.

אביב ואני היינו חברות ממש ממש טובות כשגרנו ביחד, כמו אחיות. שנתיים לחלוק את החיים שלך עם מישהו באופן כל כך אינטנסיבי (באר שבע באר שבע מה יהיה איתך), בהחלט דבר לא פשוט. בשנים האחרונות, מהרבה סיבות, הקשר בינינו התרופף והפך לכמעט ולא קיים. לא בדיוק היה לי ברור למה, ואיך, וכמה. אולי בתוך תוכי ידעתי את התשובה, אבל לא הוצאתי אותה החוצה.

אביב קוראת את הבלוג ועוקבת אחריו באופן קבוע, ושדיברנו השבוע, שאלתי אותה אם היא פנויה במקרה ברביעי בבוקר להכין איתי משהו, כי זה היום האחרון הפנוי שלי, והייתי רוצה להכין איתה משהו. קצת להזמין אותה חזרה לתוך החיים שלי.

כמו שאתמול סיפרתי שאני נעזרת בילדים כדי לתקשר עם העולם, גם כאן נעזרתי במסע הזה, כדי לנסות ולהחזיר את החברות שהייתה לנו. כדי לנסות ולתקשר בדיוק באותם המקומות שבדרך כלל אני משאירה מאחור ולא מסתכלת חזרה.

היה לי ברור שאני כן רוצה לבלות איתה, ולבד. כדי שאוכל לספר לה קצת מה קרה אצלי ולמה בחרתי להתרחק. ולמה זה לא היה נראה לי מוזר, שגם אחרי שנה שלא נפגשנו, אני עדיין רציתי לבוא.

אני שמחה כל כך שבאתי. שמחה על השיחה הכנה והפתוחה ועל ההרגשה שהאהבה הגדולה שלנו אחת לשנייה, עוד קיימת ממש. אביבוש, זה בהחלט תהליך בשבילי לפתוח את מה שקשה לי, ואני עובדת על זה בפול פאוור. תודה שהקשבת והיית פתוחה לשמוע, ולענות. תודה על כל השנים היפות שלנו יחד, ועל החברות האמיתית.

והלוואי,

שמכאן,

זה רק ימשיך.

שכחנו להצטלם תמונה עדכנית למזכרת אז מצרפת תמונה שלנו מהתקופה בבאר שבע, תמונה עם שירי שאני מתה עליה עד היום (גם על שירי אבל גם על התמונה).

מצאתי גם את הסרטונים מאותו לילה ידוע לשמצה בסורוקה. לא מאבדת אותם עכשיו. לקח כל כך הרבה שנים למצוא אותם!

סלאטי אי לאב יו.

Picture 726

חטיפי אורז טבעוניים

5 דק' עבודה ויש לנו חטיף מוכן

על בן מארי ממיסים 200 גר' שוקולד מריר.

IMG_7190_640x480 IMG_7191_640x480 IMG_7192_640x480 IMG_7195_640x480

כשנמס, מוסיפים חצי כוס חמאת בוטנים, ופצפוצי אורז. מוסיפים פצפוצי אורז עד שכל הפצפוצים מצופים בשוקולד.

IMG_7196_640x480 IMG_7197_640x480 IMG_7200_640x480 IMG_7203_640x480 IMG_7206_640x480 IMG_7208_640x480 IMG_7209_640x480 IMG_7211_640x480 IMG_7213_640x480

מזלפים קצת חמאת בוטנים למעלה.

תכלס אפשר לעוף ולהוסיף גם קוקוס יבש או אגוזים למינהם ויצא טעים אש.

משטחים בתבנית, ומקררים לגמרי. אפשר גם לשים במקפיא לזירוז.

IMG_7222_640x480 IMG_7223_640x480 IMG_7225_640x480 IMG_7229_640x480

כשמוכן וקר, חותכים לריבועים ומגישים קר!!!

IMG_7231_640x480 IMG_7233_640x480 IMG_7235_640x480 IMG_7239_640x480 IMG_7240_640x480 IMG_7242_640x480

שאו ברכה.

 

כבר לא נשאר עוד הרבה זמן...

אוהבת המון

נעמיש