המגשרת - הבלוג של אורנה שפטר

מהפכה בסכסוכי משפחה – מה השתנה?

מה אומר חוק הגישור החדש? האם יתנהל הליך גישורי בתוך יחידת הסיוע או שמדובר בהליכי מהו"ת בלבד שמטרתם להביא את הצדדים לגישור פרטי מחוץ לכותלי בית המשפט? באילו הליכים משפטיים זמניים ניתן לנקוט? מה לגבי מירוץ הסמכויות? על כל שאלות אלו ועל שאלות נוספות נענה במאמר זה.

אורנה שפטר

18/07/2016


תמונה מידין1

היום ה- 17/7/16 נכנס לתוקפו חוק להסדר התדייניות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה – 2014 (להלן: "החוק"). החוק מחולל מהפכה גורפת בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי במדינת ישראל.

אם עד היום כולם ידעו והכירו את העובדה שבמדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוטיות המוסמכות לדון בסכסוכי משפחה דהיינו, ביהמ"ש לענייני משפחה ובית הדין הרבני, היום באה לעולם מעין ערכאה שלישת וחדשה הנקראית "יחידת הסיוע" שם יושבות ו/או יותר נכון תישבנה עובדות סוציאליות (לא בכל מקום הוקמה יחידה שכזו וגם במקומות שקיימות  אין עדיין מספיק כח אדם היכול לעמוד בעומס ובכמויות של הסכסוכים) אליה יופנו כל הבקשות ליישוב סכסוכי משפחה אשר יוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה או לבתי הדין הרבניים, וכל מי שפרץ בינו לבין בן משפחתו (בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם ) בכל אחד מהעניינים הבאים:

(1)   ענייני נישואין וגירושין;

(2)   יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;

(3)   מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;

(4)   כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;

(5)   אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

לא יוכל להגיש תובענה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אלא אך ורק בקשה ליישוב הסכסוך ולקיים עד 4 פגישות מהו"ת (מידע , היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע השייכת לאותה ערכאה אליה תוגש הבקשה ליישוב הסכסוך – זוהי בהחלט מהפכה!! מהפכת המהו"ת בסכסוכי משפחה.

למה בדיוק הכוונה? בטרם יחלו הליכים משפטיים, הגשת כתבי טענות, בקשות וכדו', עוד לפני שיסופר הסיפור של אותה המשפחה ויפורט כיצד פרץ הסכסוך או על בגין מה או מהו הסעד אותו מבקשים לקבל, מחוייב , על פי החוק החדש,  צד לסכסוך, המעוניין לפתור אותו, להגיש בקשה ליישוב הסכסוך קרי, למלא טופס עם פרטים אישיים,  לשלם אגרה בסך של 100 ש"ח ולהמתין (טרם ברור כמה זמן בפועל זה ייקח...) עד אשר יוזמן לפגישה ראשונה ביחידת הסיוע,  אשר תזמין גם את הצד השני לסכסוך. שני הצדדים יהיו מחוייבים להתייצב ליחידת הסיוע כאלו הוזמנו לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

ומה בינתיים אתם שואלים? זאת אומרת – מה עם מירוץ הסמכויות המפורסם שבין ביהמ"ש לביה"ד?? מה לגבי שמירה על המצב הקיים (כגון: צווי עיקול, צווי מניעה וכדו') או מה לגבי שיפור ולו במעט של המצב הקיים (כגון: קביעה של מזונות זמניים או קביעה של חלוקת זמני שהות של הילדים) עד שהצדדים יגיעו להסכמות ביניהם או עד אשר הסכסוך ייפתר בדרכי שלום או לבסוף בערכאה שיפוטית (במידה והמסקנה תהיה כי לא ניתן לפתור את הסכסוך בדרכי פשרה ושלום כגון: בהליך גישור או הליך של גירושין בהסכמה) מה יקרה בתקופת ביניים חשובה וקריטית זו?  לכך מצא המחוקק פתרונות חדשים שלא הכרנו ולא ידענו עד היום, פתרונות שהמציאות והצדדים עצמם יצטרכו להתנסות על בשרם ולהחליט האם הינם טובים ומקדמים אותם, אם לאו?

כך למשל, לעניין מירוץ הסמכויות  - מי שסובר כי הוא מכיר ויודע שהראשון שמגיש תביעה לערכאה שבחר מקבע את הסמכות של אותה הערכאה לדון בכל ענייני הסכסוך  -  שגה – החוק החדש נותן אך ורק זכות ראשונים למשך 15 יום למי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, להחליט היכן ברצונו להגיש תביעות  במידה והניסיון ליישוב הסכסוך בדרך אחרת לא צלח. במידה ואותו צד לא מגיש תביעה, היכן שיחפוץ להגישה ללא קשר למקום בו הוגשה לראשונה בקשתו ליישוב הסכסוך, בסיום פרק זמן קצר זה, יכול הצד השני לבחור את הערכאה השיפוטית אליה תוגש תביעתו ולקבע את סמכותה של אותה הערכאה שבחר.

כך למשל, מי שסובר כי מגיש הבקשה ליישוב סכסוך מחוייב להגיש בקשות לתקופות הביניים עד לפתרון הסכסוך בהסכמה לאותה הערכאה שאליו הוגשה אותה לראשונה הבקשה ליישוב סכסוך - שגה – החוק החדש אף אינו מגביל את מגיש הבקשה ליישוב סכסוך להגיש בקשה לסעד זמני/דחוף (לתקופת הביניים) באותה הערכאה וזכות הבחירה בידי מגיש הבקשה.

כך למשל, מי שסובר כי יוכל לקבל סעד זמני/דחוף של מזונות בתקופת הביניים  או יוכל להקפיא מצב קיים ולבקש להטיל צווי עיקול שימנעו הברחה של נכסים או לעתור לצו מניעה שימנע מעבר דירה של הורה משמורן עם הילדים – שגה-   רק במקרים שניתן יהיה להוכיח נזק/דחיפות של ממש תהא פתוחה הדרך להגיש בקשות מסוג זה לערכאה השיפוטית כפי שיבחר, כאמור, מגיש הבקשה ליישוב סכסוך.

אז מה יהיה מהיום למשך 3 השנים הבאות בסכסוכים בין בני משפחה??? האם באמת החוק ויישומו יביא לתוצאה לשמה הוא נולד דהיינו, להפחתת הסכסוכים והמלחמות הקשות הארוכות והיקרות כל כך בין בני משפחה או שמא רק יאריך את התהליך לתקופת זמן נוספת של מעין ערכאה שיפוטית שלישית במספרה?  כיצד שופטי בית המשפט ו/או הדיינים בבתי הדין הרבניים יפרשו ויעניקו תוכן לחוק להסדר התדייניות בסכסוכי משפחה ולתקנות הקובעות את דרכי יישומו? נכון להיום לא ברור כלל ועיקר... לי רק נותר לקוות כי כמו בכל מדינה חופשית ודמוקרטית מי שיחפוץ לסיים את הסכסוך בדרכי שלום ופשרה יעשה כן מתוך רצון ובחירה משותפת של שני הצדדים לסכסוך אולם, מי שלא יחפוץ בכך תפתח בפניו שוב האפשרות, הגישה וזכות היסוד לפנות לערכאה השיפוטית המתאימה – כרגע בהתאם לחוק החדש נראה כי אין זה המצב למשך 3 השנים הבאות לפחות.

עו"ד ומגשרת הילה גורן, רח' המלכים 42, רמת השרון.

טל': 03-7444550 פקס: 03-7444560, [email protected] , www.hgl.co.il