shellye - הבלוג של האבל שלא מדברים עליו

כשהחלום מתנפץ

הרפואה הכל כך מתקדמת יודעת לזהות תינוק "מקולקל", כמו שהבן שלי קורא לזה - אבל מה לעשות משם והלאה זה כבר הרבה יותר מורכב. אמרתי שצריך לדבר על זה ולכן אני פה, כותבת, בכל פעם, סביב משהו אחר שנוגע בלידות שקטות וההשפעות שלהן על חיי האישה ובן זוגה (או בת זוגתה). הפגישה עם הנורא מכל […]

האבל שלא מדברים עליו

14/02/2014


הרפואה הכל כך מתקדמת יודעת לזהות תינוק "מקולקל", כמו שהבן שלי

קורא לזה - אבל מה לעשות משם והלאה זה כבר הרבה יותר מורכב.

אמרתי שצריך לדבר על זה ולכן אני פה, כותבת, בכל פעם, סביב משהו אחר

שנוגע בלידות שקטות וההשפעות שלהן על חיי האישה ובן זוגה (או בת זוגתה).

הפגישה עם הנורא מכל

למרבית הנשים הריון הוא חוויה מרגשת הטומן בחובו שלל ציפיות ותחושה של התגשמות

ההוויה הנשית. נניח שבאחת מהבדיקות בסופו של ההריון תגלי שמשהו השתבש, כל כך השתבש

ולא קרה כפי שתכננת או דמיינת או קראת בספרים עד כדי שאומרים שאת צריכה

להחליט עכשיו מה תעשי או מה תעשו? האם תחליטו להמשיך את ההריון או לסיים

אותו. או שבתסריט הגרוע השני תסיימי תשעה חודשי הריון ובכל זאת תצאי בלי התינוק

שכל כך חיכית לו כי הוא פשוט יצא ללא רוח חיים. החלום מתנפץ, ההריון שסימל עתיד

ושמחה הופך לטרגדיה.

אובדן בעקבות לידת-מת הוא אובדן של עתיד, של הילד העתיד לבוא ומי שהיה אמור להיות,

מה זה אומר עלי כאישה? לאן זה יקח אותנו בהמשך ההתמודדות שלי עם הזהות

הנשית האישית. אבדן כזה לא רק פוגע בציפיות האם אלא גם עלול להשפיע על תפיסתה

את יכולתה שלה להתרבות ולהיות הורה.

הנשים שילדו אך לא הביאו תינוק לעולם (still-birth) מוצאות עצמן במצב נפשי קשה.

בהתייחס לשלבים הפסיכולוגיים של התמודדות עם אבל, נשים אלו נמצאות בשלב הראשוני

של התמודדות, שלב ההלם (בולבי ופארקס) או שלב ההכחשה (קובלר-רוס) בו האדם אינו

מנסה להתמודד עם מה שעובר עליו, הוא מרגיש משותק .

זוגות מדברים על צער (sorrow)  -  על כך שאיבדו יותר מילד, הם איבדו את התמימות,

את האמונה שהעולם הינו מקום בטוח, את היותם אנשים שמחים ויציבים.

נשים גם מדברות על אכזבה – להסתובב בתחושה שאכזבת את עצמך, את בן הזוג,

את ההורים ,את הילדים האחרים בבית וכן, גם תחושת אשמה על מה יכולתי לעשות אחרת...

כעס - על  הצוות הרפואי שלא יכול היה "להציל" את הזוג מלאבד את התינוק

(שלא לדבר על חוסר אונים מול המערכת) , כעס על בן הזווג וגם על הסביבה

והתגובות הלא תואמות שלה.

אבדן של ילד הוא נורא. ויחד עם זאת, אבדן ילוד בסמוך להריון או בלידה עשוי להתפס

על ידי החברה הדתית והחילונית כאחד, כמשהו עצוב אמנם אך שיש להתגבר עליו במהירות

מאחר וזה לא אבדן "אמיתי".

אני פה כי אני יודעת שזה אובדן לכל דבר ואתן שעברתן את זה, או מכירות מקרוב

מישהי שעברה את זה יודעות שזה אובדן עמוק בכמה רבדים.

תודה לכל מי שכתבו לי למייל: [email protected]

יותר ממוזמנות להמשיך ומי שצריכה תמיכה מקרוב, ברצון אעשה זאת.