את לא נולדת אשה - הבלוג של ריקי כהן

"הוא ממילא ימות עד יוני"

מרגישים שהיכולת שלכם לקבל תור אצל רופאי קופות החולים הולכת ומתדרדרת? זה ימשיך לרדת

ריקי כהן

02/12/2013


אפתח בסיפור אישי. לפני כמה זמן נזקק בני הבכור לפרוצדורה רפואית לא מסובכת אבל נדרשת בדחיפות. בירור עם קופת החולים שלנו העלה שיש מספר מכונים המורשים לבצע דרכם את ההליך, הכי קרוב לביתנו נקב במועד לביצוע: בעוד שלושה חודשים. כלום לא עזר, ניסיונות ללחוץ, להתחנן, לאיים בנטישת הקופה. ללא בושה אמרה לנו הפקידה שאנחנו יכולים ללכת למומחה פרטי דרך המשלים, אלא שהשנה כבר נגמרה לנו המכסה למומחים, 3 בשנה כזכור. האופציה הפרטית היקרה הגיעה לקופת החולים כבר כברירת מחדל אוטומטית, ומי שאין לו, בעיה שלו. אבל מצבינו עוד מצוין, יש מקרים עגומים ומקוממים בהרבה, כמו חברת פייסבוק שלי שקרעה את ליבי כשכתבה בסטטוס בימים האחרונים:

"אבא שלי הזקן והטוב יהיה בעוד חודשיים בן 84.

עקב בעיות לבביות, הוא צריך לעבור ארגומטריה אבל ידיו חלשות מכדי להחזיק את הבר או המוטות האלה במכשיר הכושר שצריך ללכת עליו בזמן הבדיקה. הקרדיולוג המליץ על בדיקה עם זריקה שמדמה מצב של מאמץ במקום להיעזר בידיים. זה כנראה מקובל במקרים כאלה.

הבוקר הוא קיבל טלפון מבית החולים שהתור שנקבע לו הוא....תחזיקו חזק - .

בחודש יוני 2014.

.8 חודשים מהיום.

איך? אין בושה במדינה הזו!!!

וגם אין לאן להוליך את הכעס.

למה שלא יזרקו כבר לפח אשפה את כל מי שהוא מעל גיל 70 פה? באמת... מי צריך את ערימות הפגרים המהלכים האלה? "הוא ממילא ימות בטח עד יוני 2014," הרהרה לעצמה הפקידה שקבעה לו את התור ההזוי הזה.

חרפה".

הזעקה שלה לא בודדה. אנחנו מופקרים, המדינה פשוט מפקירה אותנו. ואם אתה חולה במחלה סופנית או זקן, מצבך גרוע במיוחד. בשנים האחרונות הרגשנו במשפחתי היטב, איך כל פנייה למומחה היא מסכת של המתנה ופשרות באיכות הטיפול, ובחירה לבסוף במומחה פרטי, לפעמים בתשלום מלא, יש גם ביטוח פרטי שבחלק מהמקרים נותן החזרים, אבל בחלק לא, אם לא בחרנו ברופא מהרשימה.

מה קורה לאותם מאות אלפי אנשים שלא מסוגלים לרוץ למומחה פרטי? כמה אנשים קיפחו את חייהם בנסיבות שמתארת הכותבת? כמה ילדים סובלים מבעיות רפואיות חמורות ומחכים לתורם?

ואם נדמה שזה הכי רע שאפשר, המצב עוד ילך ויחריף, כי מנכ"ל מכבי הודיע רק לאחרונה שהקופות קורסות, והשירות למבוטחים יקוצץ עוד, כנראה שנראה פה הרבה אנשים ללא יכולת לשלם ביטוח מינימלי, והמדינה הולכת ומסירה את אחריותה לספק לאזרחים המשלמים ביטוח בריאות וגם ביטוח משלים שירותים רפואיים אלמנטריים.

מתי נתעורר? האם נמשיך לדבר על הוצאות בית רה"מ ברשת ובעניין הכי מהותי בעולם, הבריאות שלנו, ממנה המדינה מסלקת אחריותה הבסיסית, לא נהפוך עולמות?

כי למשל משרד הבריאות כבר שנים לא מתקצב את הקופות כמו שצריך ומי שנפגע זה רק אנחנו. גם בג"צ כבר אמר שהמדינה חייבת להשקיע בבריאות שלנו.

אולי חוסר ההשקעה הזו היא רמז למגמה. אין שירותים, אין חינוך, בריאות, בטחו, תשלמו או תגוועו?