mickyharel - הבלוג של מיקי הראל

גלגולו של קוף

רוצים להנות מתערוכות, בואו לבית האמנים על שם זריצקי. תערוכות יוצאות דופן והקטנה מכולן אך גם עתירת הדמיון מכולן שבתה את לבי. התערוכה "קוף אדום" של צ'נצ'ל בנגה שהוא אמן הודי רב תחומי ומנהל עם אשתו סיגל בית התרבות ההודית שבו הוא גם נותן ביטוי להתמחות הקולינרית שלו. נותרו עוד מספר ימים לתערוכה, רוצו לראות.

מיקי הראל

21/03/2016


"קוף אדום"

את בוקר ששי הקדשתי לסיור בתערוכות של בית האמנים על שם זריצקי בתל אביב.

ולמה אני מדגישה את שם העיר משום שאני מגיעה מהרצליה וזהו סוג של צורך פריפריאלי לשים דגש על דברים לא תמיד כל כך חשובים, אך בטוח שהם מרכזיים.

תערוכות נבעו מכל חלל והיו רובן ככולן טובות עד טובות מאד ולמרות שהעיסוק במערב / אשכנז ומזרח מעניין אותי פחות וזו התערוכה הגדולה והמרכזית, אהבתי מאד את הניגוד שיצר הקשר הרה משמעות בין הגרדרובה הטיקסית שהוצגה שם לבין פיגומי המתכת שהיוו לה הצבה בחלל. כמו כן אהבתי מאד את תערוכתה העדינה והמסתורית של צילה פרידמן, שהייתה מרומזת וגדושה בדימויים אניגמטיים שעשויים בצמצום צורני. השקט שבה מהסה על הכל, כך גם על מה שנראה כמגילות גנוזות. היא משלבת כתב יד צילום וקולאז'  על גבי גליונות נייר ארוכים המקושרים בשרבוט כל אלו מודפסים בהדפסה הנראית כסוג של הדפסה מיושנת אך למעשה בטכנולוגיה עכשווית. יש בעבודות המסתוריות והמרשימות רצון להעצים את האיכות האינטימית והקטנה של הרישום.

ככל שהרחקתי ממוקד התערוכות הגדולות כך נהניתי יותר ולבסוף מצאתי את "הקוף האדום" שהיה עבורי הדובדבן שבקצפת. זוהי תערוכתו שובת הלב של צ'נצ'ל בנגה שהוא אמן רב תחומי יליד הודו שהגיע ארצה בשנת 2000 להתנדב בקיבוץ כפר חרוב בדרום רמת הגולן. אמו המאמצת, בוגרת בצלאל, הפגישה אותו עם עולם האמנות הישראלי. בזכות היותו בעל תואר ראשון באמנות ותואר שני בתחום אמנות ההדפס מאוניברסיטת M.S.U בברודה שבגוג'ראט, התקבל ללימודים בבצלאל, עם מלגה ממשרד החוץ הישראל. *1

"הקוף האדום" היא תערוכה מינורית ואינטימית. כל כולה ציורים בטכניקת אקוורל יפהפיה על נייר, מיניאטורות עדינות שהוצמדו גלויות ישירות לקירות בסדר שהוא כביכול אקראי. בתליה ובגישה של הציור יש ישירות ופתיחות מזמינה, אך גם אניגמטית. למרות רב גוניותו והגישה הפרומה של הצבתו ניכר בו שהוא מסודר להפליא בכל ציור מופיעה פיגורה של חיה, בעיקר קופים, הכלאות של קופים עם חיות אחרות ועם בני אדם. חיות מיתיות, מכונפות, שדונים עטורי קרנים ועוד, כולם מצויירים בצורה נקיה וברורה למרות היותם קטנים. לכאורה הכל בהיר ונהיר למראה ועם זאת מסתורי ועתיר יצורי דמיון היברידיים, כדי להבין את פשרן של החיות ושל הקופים בעיקר, צריך לעבור דרך האמן צ'נצ'ל אותו שמעתי באקראי עונה לשאלות מבקר בתערוכה ומסביר לו שבכל אדם קיים קוף. והוא יכול להיות המשכו של קוף ולאחר מכן יתכן והקוף ימשיך אותו. מכאן ואילך כבר נכנסתי לגלגולו של קוף עבור צ'נצ'ל, או נכון יותר לומר בתרבות ההודית ממנה הוא בא ולא נזקקתי יותר לסימוכין כתובים למעט העובדה שברור היה לי שעלי לנבור עוד במיתוסים ובנופי ילדותו המסקרנים. וכך מצאתי שלמעשה בכל פינה בחייו של צ'נצ'ל מציץ קוף.

ביומיום בג'משדפור עיר הולדתו בהודו שבחבל בנגל המערבית, היו קופים להטוטנים מלווים מקבצי נדבות. קופים וצבא קופים באפוס של הראמאינה הנחלץ לעזרתו של הגיבור ראמה ואשתו שנשבתה על ידי מלך השדים ראוונה . קופים גנבי כובעים ממשלי חיות ושלושת הקופים החכמים שנשמרו באשראם של גנדי.

אדם מחופש לקוף שחור הטריד שלוות תושבי דלהי ב -2001 ונתן השראה לסרט בוליוודי "דלהי 6 " המתאר מרקם חיים בסמטאות דלהי הישנה והאיזון בין מוסלמים להינדואים.וכמו בחיים האמיתיים מהדהד קולם של מונקי ביזנס ושאלות חברתיות מהותיות על ערכי מוסר*2

למעשה כפי שנכתב בטקסט לתערוכה: " הקוף האדום הוא מסע בזמן לעברו של האמן בחיפושו המתמיד אחר שורשיו. נופי ילדותו עם גיבורי תרבות המשמשים יחד בערבוביה."

*1 http://www.india-in-israel.com/about_rtl-2.html

*2 מתוך הטקסט של התערוכה