ילדה, למה את כל כך רצינית?

במבט לאחור, אולי זה היה קצת טיפשי לחשוב שחייבים לעשות הפרדה מוחלטת בין להגיע ללמוד לבין לעשות חיים. התרגשתי סוף סוף להגיע למעמד השווה הזה- כיתה א׳

מיכל ינאי

21/07/2013


היום הראשון בבית ספר? אלוהים, זה היה כל כך מזמן. בתחילת החופש הגדול עברנו לדירה חדשה, לעיר חדשה מלאה בילדים חדשים. כולם הגיעו מאותו גן שסמוך היה לבית הספר הגבעה בר״ג ורק אני מטרום חובה בחולון. כולם הכירו את כולם, ורק אני את אלינוע היפה מקומה שמונה בבניין, שפגשתי בחופש הגדול במעלית כמה פעמים ובגינה הציבורית שמתחת לבית.

איך שנכנסנו לכיתות, התישבתי בשורה ראשונה. אהבתי להיות קרובה. לשמוע כל מילה של המורה, לגמוע בצמא רב כל אינפורמציה חדשה. מהיום הראשון של כיתה א׳ ועד היום האחרון במגמת קולנוע באוניברסיטת ת״א, ישבתי תמיד בשורה הראשונה ומה שהתרחש מאחור - הריכולים, הפטפוטים, והצחוקים, עניינו אותי פחות. במבט לאחור, אולי זה היה קצת טיפשי לחשוב שחייבים לעשות הפרדה מוחלטת בין להגיע ללמוד לבין לעשות חיים. התרגשתי סוף סוף להגיע למעמד השווה הזה- כיתה א׳.

אני כבר לא זוכרת אם אמא שלי נשארה כל היום או הלכה, אם היינו רק שעה או שהעברנו שם את כל היום, (טוב, בכל זאת עברו 35 שנה.. אני בקושי זוכרת מה אכלתי היום לארוחת בוקר..) אני רק זוכרת את הצלם עם המצלמה הגדולה נוזף בי וטוחן במוח "ילדה, יום ראשון בכיתה א׳, מה את כזאת רצינית!? למה את לא מחייכת?! את עצובה? מה יש להיות עצובה?!".  והאמת? לא הייתי עצובה, רק קצת מודאגת. שישעמם לי (כבר ידעתי לקרוא ולכתוב ,גם בלי ניקוד) ושלא אמצא חברים.

זה מצחיק, עד היום אני כזאת. כשיש משהו קטן שמטריד אותי, אני נשאבת ברגע למקום אחר, וכנראה שמתקבלת אותה הבעה של אז על פני כי ישר כל הסובבים אותי שואלים אם קרה משהו ולמה נפלו פני?!? אז אני באמת לא זוכרת הרבה מאותו היום. היה איזה טקס המוני בחצר של קבלת החדשים (אנחנו) והמון נאומים של מורים, ולא היתה סיבה לדאגה.  אחרי חיפוש של עיניים טובות בהמון כדי למצוא לי פרטנרים למסע הזה, ומצאתי את אביטל שלומית וקרן שהיו חברותי הקרובות בשנים הבאות - אחרי שאלינוע נעלמה יום אחד (השמועות היו שהמשפחה הסתבכה ונאלצה לעזוב בפתאומיות).

והיו רגעים יפים, ויפים פחות, ימים טובים וטובים פחות. אני בשוק מזה שאלכס שלי הקטנה עוד שנתיים תלך לכיתה א׳. אני פתאום חושבת על זה שנדמה לי שאבא שלי לא היה. מה הוא עשה בזמן הזה?? עוד לא היו לי אחים שצריך לשמור עליהם. חייבת לברר את הסוגיה הזו.

>> לתרומת ילקוט לילד שאין לו, סמסו עכשיו 5656 ותרמו 10 שקלים.

>> לאתר עמותת צמאון