tov - הבלוג של ציפורה בראבי

וירג'יניה / דבורה נגבי

זהו סיפור צמיחתה של סופרת פמיניסטית נערצת מהחשובות ביותר במאה עשרים. מי שכתבה את "חדר משלה", את "אורלנדו" הבלתי נשכח והעניקה השראה לכותבות וליוצרות רבות בעולם. אחרי שסיימתי גם אהבתי את וירג'יניה וולף. מומלץ למבוגרים וגם לבני נוער. קראו והשכילו.

ציפורה בראבי

25/08/2019


וירגיניה..

..

וירג'יניה / דבורה הנגבי

מקור

פרוזה-ביוגרפיה

326 ע'

הוצאת עם עובד

..

כמה יפה השכילה דבורה נגבי לספר את חייה של אחת הסופרות החשובות של המאה עשרים. כמה אנושיות, הכלה וחמלה בכתיבתה.

אם עד היום הערצתם אותה, אחרי קריאת הספר אתם גם תאהבו אותה.

סיפור על תקופה מרתקת!

על תחילת הפמיניזם - המאבק על זכות בחירה לנשים, המאבק על זכות האישה גם ללמוד ולקבל תעודות מתאימות, על הזכות להתלבש נוח יותר ואפילו על הזכות לרכב

על אופניים..

ובעיקר - על הגשמת שאיפות וחלומות - במישור האישי ובמישור החברתי.

אביה של וירג'יניה היה איש רוח משכיל ויוצר, הוא כתב ספרי היסטוריה וביוגרפיות, ואמה ניהלה בביתם סלון תרבותי אליו הגיעו סופרים ומשוררים חשובים וציירים.

מבנותיה ציפתה האם שתלמדנה לנהל משק בית ולארח אנשים חשובים. ולדעתה – לימודים גבוהים עלולים לקלקל את הילדות ולהכניס להם רעיונות לא רצויים לראש.

באווירה זו גדלו וירג'יניה החולמת, העדינה והשברירית ואחיה.

ובעוד וירג'יניה ואחותה – שהיתה לציירת, למדו בבית, נשלחו אחיה למוסדות לימוד טובים ומפורסמים על מנת להשיג תואר עמו יוכלו למצוא מישרה מכובדת הראויה לגבר ממעמדם.  וירג'יניה לא קיבלה את המצב הזה ורצתה גם היא ללמוד בפנימיות ובקולג'ים וכמו אחיה.

"וירג'יניה קנאה בטובי. שלחו אותו ללמוד בפנימייה אחרת שתכין אותו ללמוד באחד הקולג'ים הטובים בעולם, ואותה סתם לימדו בבית, וגם זה בקושי" (ע' 19)

אבל בזכות רצונה החזק וסקרנותה הרבה, למדה וירג'יניה בעזרת אביה ובעזרת ספרים רבים שהיו בביתם, יוונית והיסטוריה, היא קראה ספרים רבים וחלמה להיות סופרת.

הספר מתפרס על פני כחמישים שנה מרתקות, בהם אנו עדים לשינויים הגדולים המתחוללים בעולם. ממאבק הסופרג'יסטיות על זכות הצבעה ובחירה לנשים, על הזכות ללמוד בקולג'ים וקבלת תעודות כמו הגברים,  מלבוש מהודק ולוחץ עם מחוך ותחתוניות לרוב עד לבוש מודרני ונוח לנשים.

המאבק על זכות בחירה נוהל במקביל עבור שחורים ועבור נשים.

"לראשונה בתולדות העולם אנשים מעזים לומר בפומבי שאסור להרביץ סתם ככה ליהודים, לעניים ולשחורים ושאסור להרוג אותם" (ע' 271)

תקופה מרגשת רבת תהפוכות ושינויים.

וגם מלחמת העולם הראשונה והשנייה ברקע.

"צריך לעשות משהו נגד הטמטום הצבאי..איך יתכן שמליוני גברים, צעירים ברובם, קמו יום אחד והחלו פתאום להרוג זה את זה" (ע' 282)

תקופה סוערת חברתית, פמיניסטית, גזענית ובטחונית, כאילו כל העולם געש על מנת להגיע לסדר מסויים.

"אחרי כמעט 100 שנו מאבק, זכו סוף סוף כל נשות הממלכה המאוחדת בזכות בחירה זהה לזו של גברים..כל פעם שוירג'יניה חשבה על ההישג ההיסטורי הזה עלו דמעות בעיניה" (ע'299)

בספר פוגשים דמויות חשובות מעולם הספרות כמו ג'ימס ראסל, הנרי ג'ימס, אלפרד לורד טניסון ועוד.

..

הספר כתוב יפה ומעניין בהתחלה ובסוף. באמצע נדמה היה כאילו הסיפור והתקופה גדולים על הכותבת וזה הפך למין תיעוד יבש אך די מהר חזרה לעצמה וריתקה.

..

ומשפט חשוב מהספר שכדאי שתיקחו אתכם:

"בדרך כלל כשאנשים עצובים הם רק בוכים על מצבם, אבל כשהם כועסים הם מחוללים שינוי", ג'ימס ראסל, (ע' 300).

מומלץ מאוד גם לבני נוער וגם למבוגרים. קראו והשכילו.

..

זהו ספרה בראשון של דבורה נגבי, עורכת בהוצאת עם עובד.