ahazisraeli - הבלוג של אחז ישראלי

איך אתה ישן בלילה

ואז נפל לי האסימון. הפרק הזה החזיר אותי ישר אל הספר על יעל. פאק! האם יכול להיות שמחבר הספר, שגם הוא הגיע מעולם העיתונות, לא בדה הכל מדמיונו הקודח? האם באמת ישנם אנשים שמסוגלים לקבל כאלה החלטות מבלי למצמץ? מבלי להניד עפעף ושימות העולם? ועוד כמה אנשים תמימים יחזירו נשמתם לבורא?

אחז ישראלי

03/11/2018


מכירים את זה כשאתם רואים משהו, חווים משהו שפתאום מפיל לכם אסימונים? במקום אחר לגמרי?

קבלו.

לקראת חודש אוגוסט הממשמש ובא, ואיתו כל החופשים למיניהם, חפשתי לי ספר קליל במדף הספרים. ספר עלילתי שלא דורש מחשבות עמוקות. פשוט סיפור. לא מסובך, לא אקדמי, לא משהו מעצים. סיפור. וכשראיתי את יעל עם נעלי עקב אדומות וגרביונים לבנים מחכה לי שם ידעתי שאת הסיפור שלה אני אקרא. יושב לי בול. סוגר לי את הפינה.

IMG_2681

ומיהי יעל? בחורה צעירה, שאפתנית, מגיעה מהפריפריה ישר אל הפירסינג של תל אביב ומה שהיא רוצה הוא לכבוש את העולם (או מקסימום את המדינה, לפחות את תל אביב?). חדה, עוקצנית וגם מחפשת איזה מישהו שינעים את זמנה בלילות הקרים. אאמממ אאאמממ. לי היא ממש הזכירה את טלילה משירת הסירנה או את נעמי מאין א-ריליינשיפ. זו היתה האסוציאציה שלי.

ועתה לפינת אבשלום קור ... בעברית אסוציאציה = תַּסְמִיךְ, הידעתם?

חזרתי. יעל. רצף אירועים חדשותיים הטיס אותה למקום עליו חלמה. הקמיע של הערוץ קראו לה. הכל סבב סביבה, הכל קרה לה, היא הצליחה להיות בזמן הנכון במקום הנכון. לא אעשה לכם ספוילרים יותר מדי, רק אומר שכח ושררה שלטו בחייה וכל זאת מבלי שתבחין. היא חיה באשליה מתוקה. סך הכל ספר סוחף, כזה שאפשר לקרוא בפעם אחת ונראה כאילו הכל מצוץ מהדמיון המתפרע של הכותב. מה שכתוב שם? אין מצב! אין מצב שבריל לייף יכול לקרות. סבבה? סבבה.

ועכשיו לנושא אחר ....

השבוע ראיתי פרק מסדרה שנקראת גאון אמריקני של נשיונל ג'אוגרפיק (ותודה לחבר שהמליץ לי עליה). סדרה שכל פרק בה מתאר את היחסים בין שתי דמויות אשר שואפות להגיע להישגים באותו התחום וכמו שבטח תחשבו הן לא פעם דורכות האחת על השניה בדרך אל העושר והתהילה. ביל גייטס נגד סטיב ג'ובס ואדיסון נגד טסלה, הן רק דוגמאות. אז הפרק שראיתי ספר את ספורם של שתי אושיות מתחום העיתונות. פוליצר (כן כן, ההוא מהפרס) והרסט (גם אני לא שמעתי עליו קודם, הכל בסדר, גוגל איט).. ולמה אני מספר לכם על זה? כי במהלך הפרק הבנתי עד כמה העיתונות מניפולטיבית. עד כמה היא כוחנית. תארו לכם, שבסוף המאה ה-19 היתה מתיחות בין ארה"ב לספרד ואז התפוצצה ספינה אמריקנית במימי קובה עם מאות הרוגים. איך הספינה התפוצצה? מה האמת? את העיתונאים המכובדים זה לא עניין. הם החליטו כי מחבלים בשליחות ממשלת ספרד פוצצו את הספינה ולא רק שהחליטו אלא גם דאגו לפרסם את הממצאים השנויים במחלוקת כעובדה. ולמה? אה ברור. יותר צהוב. יותר רגשות. יותר קוראים, יותר תהילה. יותר כסף. מפה לשם נולדה מלחמה. מלחמת ספרד-ארה"ב.

ואז נפל לי האסימון. הפרק הזה החזיר אותי ישר אל הספר על יעל. פאק! האם יכול להיות שמחבר הספר, שגם הוא הגיע מעולם העיתונות, לא בדה הכל מדמיונו הקודח? האם באמת ישנם אנשים שמסוגלים לקבל כאלה החלטות מבלי למצמץ? מבלי להניד עפעף ושימות העולם? ועוד כמה אנשים תמימים יחזירו נשמתם לבורא? פתאום הספר קבל פרספקטיבה אחרת. פתאום הספר עורר בי מחשבות ורגע .... אני רציתי ספר קליל בלי לחשוב יותר מדי. אז רציתי. אז מה.

תמיד אומרים: "אל תאמין למה שכתוב בעיתון". וואלה!

"כאן יעל וייס", יובל אברמוביץ'.

IMG_2680

והשיר? מתבקש, לא?

embedded by Embedded Video