liat30 - הבלוג של ליאת גלנץ

לחנך לאהוב ולראות את הטוב

לא ברור לי מה בדיוק גרם ללב שלי להיסדק אתמול בערב... האם זו הילדה שהייתי לפני אי אילו שנים? ילדת החרמות/ ההכפשות/ זו שקל לשנוא? אולי היו אלו ילדי שעברו לפני כמה שנים הצקות חוזרות ונשנות? אני מניחה שכל התשובות נכונות. והפוסט הזה חשוב ביותר למען הילד הבא...למען הנפש השברירית שלו וגם למען הוריו הכואבים, […]

ליאת גלנץ

04/01/2019


לא ברור לי מה בדיוק גרם ללב שלי להיסדק אתמול בערב...
האם זו הילדה שהייתי לפני אי אילו שנים? ילדת החרמות/ ההכפשות/ זו שקל לשנוא?
אולי היו אלו ילדי שעברו לפני כמה שנים הצקות חוזרות ונשנות?
אני מניחה שכל התשובות נכונות.
והפוסט הזה חשוב ביותר למען הילד הבא...למען הנפש השברירית שלו וגם למען הוריו הכואבים, שלא ממש יודעים לאן לנתב את העצב והתסכול כי בשורה תחתונה הרבה יותר קל לדאוג לילד שלך. לא לראות מילימטר מעבר. לך תשכנע הורים שהילד שלהם אעפס לא נחמד במיוחד...
אבל אנחנו חייבים לנסות ולהתעלות.
לחנך ולכוון לאהבה. להכלה. לקבלת האחר.
גם אם הוא שונה בתכלית ממך, או ממנו. ואולי דווקא בגלל זה...
אתמול אחה"צ הגיעה לכאן חברה של בתי מביה"ס היסודי באופן ספונטני... היא פיספסה אותה בכמה דקות מאחר והבת שלי נסעה למסיבת יום הולדת לחברה מהכיתה.
שאלתי אותה מדוע היא לא יוצאת למסיבה
והיא ענתה לי: "חשבתי שזה בעוד כמה ימים... ככה אמרו לי..."
הייתי בטוחה שהיא התבלבלה ביום... שכחה... למי מאתנו זה לא קורה עם כל תלאות היום יום? (בעוונותי הרבים אתוודה שכבר קרה ואיחרנו בכמה שעות או לחילופין בכמה ימים...).
מה גם שבאותו היום, די בסמוך לאירוע, האמא של כלת השמחה תזכרה את כולנו בקבוצת הוואטס הכיתתית...
אמרתי לה שהיא יכולה להספיק למסיבה והיא השפילה מבט והלכה חזרה הביתה.
כשהמתוקה שלי חזרה מהאירוע סיפרתי לה שחברתה ביקרה אצלנו ושאלתי אותה אם היא הצליחה להגיע בזמן.
"היא כנראה לא הוזמנה אמא"...
"מה זאת אומרת?".." כולן הוזמנו? ראיתי גם בקבוצה...!"
"הן לא ממש חברות" היא אמרה... אני לא בטוחה שהיא קיבלה הזמנה כמו כולן...
נשבר לי הלב.
התקשרתי מיד לאמא של החברה שביקרה אותנו באותו היום ואכן... היא לא ידעה מזה ולכן לא נערכה לזה כראוי...והבת שלה הלכה לישון בוכה וכאובה. ומאוכזבת כל כך...
הבת שלי, הרגישה והטובה כל כך רצתה לשוחח איתה ולנחם אותה ומאחר שהיא כבר נרדמה היא ביקשה להזמין אותה אלינו מיד לאחר ביה"ס לארוחת צהרים משותפת ולמשחק...והיא פה כעת. שתיהן מאושרות כל כך יחד.

תהיו ערניים.
גם אם כהורים שלחתן הזמנות לכולן- תגדילו ראש. תוודאו שכולן הוזמנו באמת!
אתגרים בדרך? חששות? שוחחו עם המחנכת. היא חייבת לדעת מזה ולנסות ולתווך ולפשר.
והכי חשוב: דברו עם הילדים. תכווינו אותם להרחיב את הלב. להיות טובים.

שבת של שלום

בתמונה: אני, הרבה לפני עידן השיימינג ברשת, אבל גם אז זה היה כואב לא פחות...
תמונת ילדות