hemdagila - הבלוג של Hemda Gila

רגע לחמישים- דברים שאני יכולה כבר להגיד בקול רם(חלק ז')

7. להפתיע את עצמי אין דבר משמח יותר מאשר הידיעה שביכולתי להמשיך ולהפתיע את עצמי. לא הכל אבוד, לא הכל מוכר עד זרא. חד גוני, חסר ברק. מפוהק. נותרו לי עוד כמה תעלולים בקצה השרוול, אני אומרת. ומיד מתמלאת בכוחות מחודשים, ממריצים. אין כמו מנה טובה של סקרנות כדי להניע יום חדש. המוח רק צריך […]

Hemda Gila

16/12/2015


facebook_1450261990063
7. להפתיע את עצמי
אין דבר משמח יותר מאשר הידיעה שביכולתי להמשיך ולהפתיע את עצמי. לא הכל אבוד, לא הכל מוכר עד זרא. חד גוני, חסר ברק. מפוהק. נותרו לי עוד כמה תעלולים בקצה השרוול, אני אומרת. ומיד מתמלאת בכוחות מחודשים, ממריצים. אין כמו מנה טובה של סקרנות כדי להניע יום חדש. המוח רק צריך משהו להתעסק עמו ולאו דווקא במישור הרגשי, זה שעושה לנו מניפולציות התשה של למה וכמה ואיך ומתי אלא פיתוח רעיונות, למידה, התנסות. צבירת חוויות. תעוזה.
מאחר ואין סיכוי שאקפוץ בנג'י, או אצלול, או אטפס על פיל או גמל בטיול שיירות מאובק, בכל זאת טיפוסה כמוני זקוקה למנת שליטה על ההתרחשויות, אני מאתגרת את עצמי בתחום הקרוב אליי ביותר- הכתיבה. תודו שזו התחלה לא רעה, החשיפה הזאת, פנימית וחיצונית. מי שעקב אחרי הבלוג הישן שלי יודע שאפילו תמונת פרופיל סירבתי לעלות, מין דמות רפאים שאולי קיימת ואולי כולה בדייה. אבל כאן כבר גל אחר סחף אותי, משהו נפתח, איזה רצון להושיט יד, איזו הכרה בממשות העיניים הקוראות שמעבר למסך. רצון לפרגן, אם כך. להעניק מעצמי, משלי. ולכן, ממחר, אעלה מדי יום רביעי פרק מכתב יד חדש שלי, ישר מהמקלדת, טרום עריכה, בלבוש קז'ואל ונעלי בית. ואתן/ם מוזמנות/ים לקרא, לשתף, להפיץ, להעיר, להאיר ומקווה, בשורה התחתונה, ליהנות.
תבואו?