שלומית ליקה – ספרים וחיות אחרות - הבלוג של קוראת ספרים

על שלושה ספרים וחתול אחד - מאירה ברנע-גולדברג

מאירה ברנע גולדברג, מחברת "כמה רחוק את מוכנה ללכת", "כראמל" ו"משפחה לדוגמה", כותבת בלי תמיד להתכוון על חייה שלה והיא עושה זאת בהומור המסתיר לפעמים כאב גדול ובכישרון רב

קוראת ספרים

22/06/2015


מאירה ברנע-גולדברג, מצליחה לכתוב ספרים מצחיקים על נושאים עצובים. נפגשנו איתה לשיחה, במסגרת מפגשים עם כותבים ב"מועדון קוראות בסלון", ובאופן מפתיע היא מדברת בדיוק כמו שהיא כותבת, היא נורא מצחיקה ולוקח רגע עד שמבינים את הכאב.

צילום: נאוה שוהם

מאירה בשורה התחתונה ראשונה משמאל

11233552_10152909744328391_8658282042206687920_n

מאירה סיפרה כי הייתה תמיד ילדה שאהבה לקרוא ולכתוב, ולכן הגיעה לפני לא מעט שנים לחפש עבודה בחנות "צומת ספרים" שבקניון פתח-תקווה. היא חשבה שתשב כל היום בחנות ותקרא ספרים, אך לאחר שהבינה שזאת חנות חדשה והיא בעיקר פורקת ספרים מארגזים החליטה להתפטר, רק שאז בדיוק הגיע בחור חדש למשמרת, והשאר היסטוריה. את כל מה שקרה מאז תוכלו לקרוא בספרה הראשון המריר מתוק "כמה רחוק את מוכנה ללכת".

כמה רחוק את מוכנה ללכת

לאחר מספר שנות נישואים, עבודה ומשכנתא היא התעוררה יום אחד והבינה שהיא רוצה ילד, רצוי מאתמול או כמו שהיא כותבת "הבעיה: מרגע שאישה רוצה תינוק, היא רוצה אותו היום! עכשיו! אתמול! יכול להיות שבמשך עשרים ותשע שנים בכלל לא צץ לו אותו רגש אימהי מפורסם, אולם מרגע שעלה, אין דרך לעוצרו". בסופו של דבר עוסק הספר בעיקר בדרכה של מאירה ובעלה במבוך טיפולי הפוריות בדרכם לתינוק המיוחל, כשבדרך הם מחליטים לאמץ ועוד תינוק אתיופי, והתגובות של הסובבים אותם ובמיוחד של אבא שלה הם עונג צרוף. מאירה לא חוסכת שבטה מכל אלו שבטוחים שיש להם מה להגיד, ומהמערכת שלא ממש רואה את הנשים אלא רק את התינוק שבדרך. הספר יצא לאור ב-2011 בהוצאת זב"מ, הפך לרב מכר ולספר חובה בתחום.

הספר הבא אחריו יצא ב-2014, ספר מקסים לילדים ולנוער, שאני מאוד אהבתי ונקרא בשם גיבורו החתול "כראמל", ומלווה באיורים נהדרים של קרן מאי מטקלף. גם ספר זה שהוא מעין אגדה עם חתול מדבר וטבעת קסמים ומזכיר את ספריו של רואלד דאל, הפך לרב מכר ובקרוב יצא ספר חדש. כראמל הוא גם אחד החתולים היחידים שיש לו דף פייסבוק מצליח משלו.

כראמל

בספרה השני למבוגרים רצתה מאירה הפעם  להתרחק עד כמה שאפשר מחייה האמתיים, לאחר שסיימה גרסה ראשונה של "משפחה לדוגמה", אמרה לה חברה שהספר קליל  מדי וכדאי להכניס בו נושא כואב וכבד, למשל ילד עם בעיות מיוחדות. היא אהבה את הרעיון וכתבה סצנה שבה הגננת אומרת לאימא שבספר שלילד יש בעיה. למחרת מאירה קיבלה טלפון מהגננת והגיעה לשיחה שבסופה היא הבינה שלילד הפרטי והמוכשר שלה יש כנראה באמת בעיה. מאירה לא חוסכת מאתנו גם הפעם דבר. את ההלם, ההכחשה, הכאב הגדול, כל מה שעובר על הורה שמתברר לו שהילד האהוב והמקסים שלו מאובחן על הספקטרום האוטיסטי.

מאירה ברנע גולדברג - משפחה לדוגמה

מאירה מספרת שהגילוי חילק את חייה לשניים, לפני האבחון ולאחריו. תחילה היא התמוטטה, אבל בסוף הבינה שלאמא אין פריבילגיה כזו והתחילה להילחם. כיום היא מנחה קבוצות הורים וכותבת על הנושא. היא לקחה את הכאב האישי שלה וצמחה ממנו, וזה תמיד מעורר השראה בעיניי.

הספר עוסק בעוד כמה בעיות משפחתיות ב"משפחה לדוגמה", אימא שמעדיפה את הבת הצעירה, אח שמסתיר מכולם חלק מאוד משמעותי מחייו שחשיפתו מערערת את כולם, גם פה מאירה לא חוסכת ביקורת חברתית, על סודות ושקרים במשפחה.

לאחרונה היא עזבה את תפקידה כמנהלת הדרכה ב"צומת ספרים" והתחילה דרך חדשה. היא מסתמכת על נסיונה כסופרת שפרסמה שלושה ספרים וכמנהלת הדרכה ברשת ספרים גדולה, ויחד עם ליאורה פרידן מהוצאת "איגואנה", פתחו סוכנות בשם "כריכה" , שמתמחה בליווי סופרים ותיקים וחדשים, ובעיקר נראה לי תוכל לעזור לכותבים המוציאים את ספריהם בעצמם, מה שהולך ונהיה פופולארי יותר ויותר בשוק הספרים הנוכחי.

כריכה