pinklady - הבלוג של pinklady

על השידה - הלהקה היחידה שחשובה

כחובבת מוסיקה באופן אובססיבי משהו, ספר שמביא את סיפורי האהבה של כותבים שונים על מוסיקה מז'אנרים מגוונים, לגמרי דיבר אליי. המלצה חמה לכל מי שמוסיקה עבורו היא לא רק רעש, אלא צליל החיים.

pinklady

05/05/2015


"הלהקה היחידה שחשובה – להיות מעריץ פופ בישראל", עורכת: דנה קסלר. אפיק הוצאה לאור.

256 עמ'.

מאז שאני זוכרת את עצמי מוסיקה הייתה עבורי הרבה יותר מרעש רקע.

מוסיקה היוותה את הפסקול של חיי והייתה פעמים רבות המרכז, המהות וכל הצלילים החשובים בחיים שלי.

כחובבת מוסיקה קיצונית, בעידן נטול אינטרנט, תמיד הייתי מחפשת מידע.

בעולם טרום גוגל המידע היה מגיע בעזרת עיתוני נוער וגם קצת עיתוני מבוגרים למיניהם.

הייתי יושבת עם קלטות טייפ ברדיו-טייפ ומחכה שיופיע השיר האהוב עליי כדי להקליט אותו, ומתפללת שהשדרן לא ידבר באמצע או יחתוך את השיר לפני סופו כדי לעבור לחדשות.

כשהגיע ערוץ MTV  לארץ והתחברנו לכבלים, הפכתי מכורה לערוץ בשניות והיה לי ברור שהגאון שחשב על ערוץ שמשדר רק מוסיקה, בלי אנשים שמדברים ברקע, צריך לקבל איזה פרס, מינימום נובל.

אני זוכרת כילדה איך כל מי שהיה נוסע לחו"ל מהמשפחה ושואל מה להביא, היה מקבל רשימת דיסקים בכתב יד ברור (השנים שלפני שהיה ברור שהכל מדפיסים). כך יצא שרוב אוסף הדיסקים שלי, עד היום, נושא עלות של מטבע זר, בעיקר מארק גרמני, כי שם תמיד היו הדיסקים שחיפשתי ובארץ מעולם לא הביאו.

כל זה ועוד לא דיברתי על ארונות מלאי פוסטרים, חולצות עם הדפס הלהקה, חלומות שיגיעו לארץ וניסיון כזה או אחר לשלוח מכתב מעריצים עד לבריטניה או ארצות הברית הרחוקה.

כשהגעתי אל הספרייה העירונית ומצאתי את הספר "הלהקה היחידה שחשובה – להיות מעריץ פופ בישראל", ידעתי שכתבו אותו בשבילי.

מדובר באסופת מאמרים, טורים אישיים, שכתבו מגוון כותבים ישראליים ובהם סיפרו על הזמר, הזמרת או הלהקה ששבתה אותם בגיל הנעורים.

יש שם סיפורים על אריק איינשטיין ועופר לוי הישראליים, יש גם סיפורים על מאניק סטריט פריצ'רס, הרולינג סטונס וגם לילא מוראד ועוד רבים אחרים.

היופי הוא שכל אחד סיפר איך הכיר את האמן, איך גילה אותו, כיצד התפתחה ההערצה אליו ואיך זה התבטא.

חלק מהסיפורים קיבלו זווית מעניינת במפגש עם האמן, לעיתים בצפייה בהופעה בו שנים אחרי הטירוף או במהלכו. סיפורים אחרים סיפרו על הדרך בו ההערצה פשוט התפוגגה והטירוף נגמר.

אני אוהבת מוסיקה. היא אוויר לנשימה עבורי.

שיר הוא לא רק שיר, אלא ביטוי של הכותב ויכולת להעביר חוויה מדהימה, עולם שלם, דרך אותן 3-4 דקות של נגינה.

עבורי כל חוויה מלווה בשיר שלה, לעיתים אפילו בפסקול. כך אם אשמע שיר מסוים ברדיו, עד היום איזכר באותו טיול בבי"ס היסודי ואם אשמע שיר אחר, איזכר בנסיעה שלי לניו יורק לפני 3 שנים.

הספר הזה הפגיש אותי עם עוד אנשים שבילו כך את חייהם, שומעים מוסיקה ונותנים לה מקום, משקל של ממש בחייהם.

זו הייתה קריאה מעניינת שלקחה אותי לטיול נוסטלגי ומפגש נוסף עם מוסיקה, בזווית אחרת ומעניינת.

ספר מומלץ לכל מי שהזדהה עם מה שכתבתי, הפוסטרים על הקירות, הפסקול סביב חייו והעובדה שמוסיקה היא לא רק רעש, היא חיים.

עוד ספר מומלץ שגרם לי להיזכר בחלומי האישי:

פרחים לגברת האריס

הלהקה-היחידה

חוות דעת על ספרים אחרים מחכות לכם ממש כאן במדור על השידה“.