יוצאת מהקופסה - הבלוג של רוני קרן הלוי

הקיץ של חפרפר

אותגרתי למצוא פעילות שתתאים לכל הילדים בחופש הגדול ומתוך שלל הפעילויות שעשינו בתוך ומחוץ לבית אשמח מאוד להמליץ על שני דברים שפשוט עשו לי את החופש איתם. מומלץ בחופשת החגים הקרובה וגם בימי חול.

רוני קרן הלוי

11/09/2018


הנה כבר הגיעה תקופת החגים ושוב הילדים בחופש. אני חייבת לחזור אחורה ולציין שסופו של אוגוסט לא היה לי קל, לכן קיבלתי על עצמי כמה גזירות שקשורות לחופש עם הילדים.

נתחיל?

  1. העסק ירד לפעילות מינימלית- אם כבר חופש עם הילדים אז להיות איתם.
  2. להיות ספונטנית - לא תכננתי שום דבר, זה הזמן לזרום.
  3. בלי טלוויזיה! צפיית יתר בטלוויזיה הופכת אותם למשועממים, נרגזים ומרוחים.
  4. לא! אני לא אכנע ולא אסע לתערוכות, פארקי מים, אתרים "תיירותיים" שמדינת ישראל מציעה בחופש. "איכס אל תגעו פה". "מה זה הריח הזה?" "איפה יאיר?" "לא נוסעים לנמל תל אביב!"
  5. לנשום עמוק ורחוק- זה לא הם, זו אני. הם מקסימים, היי סבלנית, קחי אוויר (את הבאת אותם לעולם) "אוווו תוציאו לעלמה את הלגו מהפה". לא צועקת. מבקשת.

 

האתגר: גיל ומין הילוד

  1. מיקה-  שם במה: שאקירה. כמעט בת 7, עולה לכיתה א', לא עקשנית, יודעת מה היא רוצה. מילות מפתח: "לא בא לי", "די".
  2. יאיר- שם במה: מסי. בן 4, התמחות בטיפוס על ריהוט. מילות מפתח:  "יש לי פיפי", "אני רעב".
  3. עלמה- שם במה: סמיילי. כמעט בת 10 חודשים, אוכלת. משחקת. ישנה. צוחקת. מילות מפתח: "אה" "בה" "במבה".
  4. זהו! אין עוד.

 

אותגרתי למצוא פעילות שתתאים לכל הילדים ומתוך שלל הפעילויות שעשינו בתוך ומחוץ לבית אשמח מאוד להמליץ על שני דברים שפשוט עשו לי את החופש איתם.  מומלץ בחופשת החגים הקרובה וגם בימי חול.

חוות הנופש ורד הגליל זו כבר הפעם השלישית שאנחנו מגיעים לחווה, הפעם הגענו בהרכב של חמישייה לסוויטה הדרומית, המשקיפה במראה פנורמי יפהפייה לכנרת. יש משהו בחווה הזו שגורם לי לרצות לחזור אליה כל פעם ולא לחפש מקום אחר. בבוקר הגיע סוס רתום לעגלה ואסף אותנו לארוחת הבוקר במסעדה המקומית. שמתי את כובע הקאוגירל שלי, מגפי הבוקרים ורכבתי לשקיעה. הערסל מחוץ לסוויטה. אוי הערסל.

צילם: אודי הלוי

צילם: אודי הלוי

בחווה (כמובן) ישנה חוות סוסים מפוארת מאוד, את מיקה רשמנו לשיעור פרטי והיא הספיקה ללמוד איך להצעיד את הסוס שלה בעזרת המדריך שהסביר בסבלנות, כיוון, הקשיב ובסוף גם החמיא ונתן לה כיף.

גם יאיר הספיק לרכב על סוס הפוני מילקי, ובחזיונו הוא רואה את רוי בוי רוכב לצידו. בינתיים עלמה, מתנדנדת בנדנדה, מנמנמת בעגלה, או עוזרת לאבא לתחזק את שרירי היד האחורית.

 בחווה יש בריכה אינטימית לאורחים, נוף מרהיב, קיוסק קטן ופשוט, קצת בירות, קצת ארטיקים. בא לי כבר להגיע לשם שוב.

החוויה השנייה שהגענו אליה בספונטניות היא ההצגה "האביב של חפרפר".

את עלמה השארתי עם בייביסיטר, מיקה ויאיר קפצו לאוטו הקסמים שלי ויצאנו לעבר "תיאטרון החנות" שברחוב העלייה בתל אביב. זו פינה של תל אביב שבדרך כלל לא מגיעים אליה ככה סתם עם ילדים. כשירדנו מהאוטו, מיקה לא הבינה איך יכול להיות שככה נראית תל אביב. בדרך כלל היא רגילה להסתובב באזור הבימה, רוטשילד ודיזינגוף והפעם המראות נראו לה קצת שונים. כל הדרך הם הסתכלו, בחנו, שאלו, רצו בייגל חם. ביקשו כסף. קיבלו. קנו.

a763d7f0-6de0-47cf-96df-b16d912c12d0

למה הגענו לתיאטרון החנות? באנו לחוות את ההצגה "האביב של חפרפר" מבחינתי הצגה מסוג אחר.

פנס הקסם הוא מיזם טכנולוגי שמייצר הצגות תיאטרון דיגיטליות בשילוב בין שחקנית אמיתית שעומדת על הבמה לבין דמויות הסיפור שעולות על המסך. מי שזוכר את הספר "הרוח בערבי הנחל" זוכר את דמות החפרפר החביב וחבריו. ההצגה היא עיבוד קסום לספר הילדות שאני באופן אישי מאוד אהבתי וחיכיתי שיקריאו לי אותו ערב ערב. זוכרים אותו? קסם.  אהבתי מאוד את המינימליזם שבהצגה, על כן ציור מעץ מונח ספר ענק, בעל דפים ריקים, שחקנית אחת שמנהלת את הקראת הסיפור והדמויות שמוקרנות על הספר מדברות איתה, היא נוגעת בהן, מעבירה דפים, עושה קסמים על המסך, מפזרת כוכבים והילדים נשבו בקסמיה ובקסמי הדמויות הנפלאות. לא היו רקדנים, לא פירוטכניקה, לא כוכבי ילדים ולא מוסיקה רועשת, חפרפר קטן שמחפש להכיר חברים חדשים ופוגש עולם ומלואו. חיבת לציין שההצגה נמצאת גם בסל התרבות אז אם יש לכם אפשרות להוסיף אותה לתוכנית במהלך השנה מומלץ בחום!

"האביב של חפרפר"

"האביב של חפרפר"

 מיקה ויאיר היו מהופנטים, עזרו לשחקנית למצוא את חבריו של חפרפר ולבסוף התבאסו שנגמר. מחכים כבר לסיפור הבא. פה  תוכלו למצוא את כל הפרטים על ההצגה הבאה.

הופ הנה הגיע לו עוד חופש. ראש השנה. אז אהיה מקורית ואכתוב לכם: שנה טובה :)