הוריקן - הבלוג של אורלי ברג

מתכון לאהבה אחרת - כי כך אני רוצה היום

מכירים את האהבה? בטח....הרי רובנו היינו שם . אני והוא מדברים קצת, לפעמים מוסיקת רקע, מתחבקים ו...אנחנו יחד - אנחנו אוהבים ונאהבים - פחות או יותר , האמת ? אנחנו די רגילים כבר....לפעמים בא לי לאהוב אחרת. היום - אני רוצה שתאהב אותי אחרת...קצת אחרת ....טוב?

אורלי ברג

07/03/2011


לפעמים, לפעמים אני כותבת בראש ואני עוברת  ומנסחת ומשפצת שוב ושוב וחושבת אם אתה משתלב לי לתוך הפיסקה הנכונה , בשורה הנכונה ואם כאן אתה מבין שהמשמעות של המילה היא בעצם לא המילה עצמה אלא השקיפות שלה.

אני יודעת שהכתיבה הזו היא בראש, היא כתיבה שאתה לא תקבל אותה, אתה תקבל כתיבה אחרת – אבל אני סומכת עלייך, כי אני יודעת שאתה קורא בין השורות, כי שם אני כותבת באמת.  ואולי זו דרכך להתמודד עם הטקסטים הלא כתובים, עם אלה שקראת בין השורות וקל לך יותר להוציא אותם מהסיסטם שלך או לשים אותם בסימן שאלה לא מדוייקים

אני באמת לא יכלה לכתוב בין השורות  בצורה אחרת לפעמים.  כתבתי בשורות את מה שרציתי ובין השורות מצאת את מה שראיתי והרגשתי, כמו במבחנה, אתה רואה את הצבע במבחנה אחת, וצבע אחר במבחנה אחרת…אבל אתה רואה בדמיון את מה שבעצם העין לא שוזפת את הצבע שבורא התהליך, אתה תראה את התהליך רק אם תבקש , רק אם תעשה פעולה מכוונת, וכמו עם הצבע – אתה מרפה…אתה יודע שאילו היית רוצה לראות את התוצאה הסופית היית בוחר לערב את שתי המבחנות,

בנשמה שלי אתה לא מתערב, אתה לא נכנס ולא מכוון, ולא נוגע ולא בועט ולא אומר ולא שורט, אתה עומד בצד ומתבונן ומקשיב, השקט שלי, השקט שאני משדרת והמילים שאתה קורא – הן סיפור אחר ממה שאני מספרת לך בין המילים וגם הוא אמיתי לא פחות, הוא מצחיק, עצוב, ציני , מחוייך, מתגעגע - הסיפור האמיתי, אותו סיפור שאתה בולע, אתה יודע ומרגיש שהמילים משחקות לי על הלשון, הן מתגלגלות בצורת אותיות ואני מכוונת אותן כמו גולות ויוצרת מהן מילים ואני לפעמים עוצרת כדי לברוא את המילה עצמה, בדיוק כמו חומר ביד היוצר,

לפעמים אני עוצרת, אתה מרגיש שאני עצרתי בתוך הקטע שאתה קורא, אתה מרגיש שאני עצרתי והרגשתי שצריך לעצור כאן ולהתבונן על המילים ולגלוש לתוכן, וגלשתי והרגשתי שצריך להמשיך לעסות את המילים , לעשות להן מאסג' ולכווצץ' אותן ולהפוך  אותן לעיסה שאני אלוש אותה – כזו שאולי תטלטל אותך ואולי כזו שתרגיש אותה משייטת בין הנימים שבליבך, אבל  לא רציתי שתעשה עם המילים האלה, המילים שלא  כתבתי ואתה קראת בנשמה,  לא רציתי כלום –  לא רציתי להשבע ולהוכיח שוב, הייתי כבר בסרט ההוא, חשבתי שתוכם של הדברים – הם מה שאני ראיתי, אמרתי, חוויתי,  רציתי לכתוב את עצמי לדעת, ידעתי שאני  כותבת לך, ואתה תקרא שני סיפורים את זה  שכתבתי בדיו,  הקלדתי  במחשב  ואת זה שכתוב בדם ליבי בין השורות, לא רציתי לחזור למקומות של חובת ההוכחה או בגללי זה קרה….את הדמעות שלא נתתי לאף אחד לגעת בהן, ואולי לכן  בחרתי לכתוב אותן שם – ואני  כתבתי אותן שם כדי שאף אחד לא יקרא – אני לא רצתה שעינו של אף אחד שמכיר אותנו  תשזוף אותן ותלטף ותחבק אותן,חוץ ממך- אני בחרתי בך וידעתי שתשכיל לקרוא את מה שלא כתוב,  רציתי שאתה תרגיש אותן.

היום - זה המתכון שלי לאהבה.